התנהגות באירוע רדיואקטיבי

כאשר חומר רדיואקטיבי מצוי בקרבתו של אדם, על עורו או על בגדיו ניתן לעצור את המשך החשיפה על ידי סילוק החומר (התרחקות, הסרת הבגדים ושטיפת הגוף). כאשר חומר רדיואקטיבי חודר לתוך הגוף הוא ממשיך להקרין כל עוד הוא מצוי בתוכו. משום כך, יש לפעול על מנת להקטין, ככל שניתן, את משך שהותו בגוף. במקרים מסוימים ניתן לעשות זאת ע"י מתן תרופות המיועדות להתקשר לחומר הרדיואקטיבי שחדר לתוך הגוף או למנוע ממנו להתיישב באברי גוף הרגישים לו ולסלקו במהירות באמצעות ההפרשות הטבעיות.


תרופות

תרופה למניעת נזק מחומר רדיואקטיבי מותאמת לסוג החומר שחדר לגוף.
תרופה המתאימה לחומר מסוג אחד אינה, בהכרח מתאימה לחומר אחר.

 

לוגול

תרופה זו מתאימה לפגיעה חמורה של כור גרעיני אם בעקבותיה הותכה ליבת הכור (הדלק הגרעיני של הכור). במקרה כזה, עלולים להשתחרר לאוויר חומרים רדיואקטיביים. הסיכון העיקרי לאדם מפגיעה כזו, מקורו ביוד רדיואקטיבי העלול להשתחרר ולחדור לגוף עם נשימת האוויר שזוהם. האיבר העיקרי העלול להיפגע מחדירת יוד רדיואקטיבי לגוף הוא בלוטות המגן (התריס).

ניתן למנוע, כמעט לחלוטין, את הנזק מחדירת יוד רדיואקטיבי לגוף ככל שמקדימים ונוטלים טבליות אשלגן-יודיד (טבליות "לוגול"), אך אין ליטול את הטבליה אלא לאחר התרחשות האירוע ועל פי הנחיות מפורשות באמצעי התקשורת. טבליות אלו מכילות כמות גדולה של אטומי יוד יציב (שאינו רדיואקטיבי). היוד היציב ממלא את בלוטות המגן עד לרוויה ומונע את חדירת היוד הרדיואקטיבי לבלוטה ואגירתו בה.
כאמור לעיל, טבליות אלה מיועדות  רק למניעת נזקים הקשורים בתקלת כור גרעיני והן אינן מתאימות לטיפול בחדירת חומרים רדיואקטיביים אחרים לגוף.

דרכים נוספות להתגוננות בפני קרינה הן הסתגרות בתוך מבנים או במקרה קיצוני, התפנות מהאזור.
בעת הצורך, יועברו הנחיות התגוננות מפורטות באמצעי התקשורת.


תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 29/03/2016