לפני שהתחלנו

מאה רביעית לספירה: עין-ויבה: נכללת בין עשרת המבצרים שהקימו הרומאים והייתה צומת הדרכים החשוב של הערבה ממנו עלו דרכי הרומאים לפטרה האגדית בהרי אדום, לים המלח, לבאר-שבע ודרומה לאילת.

  • 1932 – בעין-ויבה הוקמה תחנת משטרה ע"י השלטון הבריטי.
  • 1949 - מבצע עובדה. במסגרת "מבצע עובדה" לכיבוש העיר אילת נע בערבה טור ממונע של חטיבת גולני ששימש כהסחה ללגיון הירדני. כוח ההסחה תפש את עין-יהב ששימשה עמדה קדמית של הלגיון הירדני, העביר את הנקודה בפעם הראשונה לידיים עבריות.
  • 1950 - מבצע ערבה – לצה"ל – חיל ההנדסה חלק חשוב ונכבד בהכנת התשתית לעליית גרעיני התיישבות לאורכה של הערבה. בראשית שנות ה- 50 במסגרת סלילת הדרך לאילת ע"י צה"ל, נתאפשרו ניסיונות חקלאיים ע"י חלוצים ממרכז הארץ שהקדישו חייהם לערבה בהדרכת חיל ההנדסה. אנשי הפרויקט "מבצע ערבה" הוכיחו כי הצבא מכל גוף ציבורי או פרטי מסוגל להרים תרומה רבת ערך לפיתוחם של אזורים מפגרים לבינוי השממה והמדבר ולקירוב הנגב למרכז הארץ.

בנקודת התצפית עין יהב בשנות ה-50

  • 1951 - מצפה שח"ל – שרות חלוצי לישראל. (15.7.1950 א' באב תש"י). אנשיו הועסקו במצפה חקלאי שהיווה תחנת ניסיונות של משרד החקלאות.
    חטיבת השח"ל פעלה כ- 3 שנים בין השנים 1950 – 1953. הקמתה אופיינית לצורכי הימים ההם ולניסיון להמשיך במפעלי ההתנדבות שציינו את תקופת הטרם-מדינה, גם לאחר השגת העצמאות. תרומתו הייתה בהזרמת כמה מאות צעירים לנגב הדרומי ולערבה. סה"כ התנדבו לפעולה בשח"ל בין 400 – 300 צעירים. אפשר לראות בו את אחת מאבני היסוד שעליו צמחו המפעלים, הישובים ואף העיר אילת בשנים הבאות. התנאים הקשים, בעיות פוליטיות שונות ועיכובים בירוקרטים היו, כנראה, בעוכריו של המפעל. (מתוך "ישוב הנגב"/ 1960 – 1900 סדרה עידן 6).
  • 1952 - עין-יהב הופכת לחוות גדנ"ע שנייה בערבה (אחרי באר-אורה) 8.3.1952 – י"א אדר תשי"ב.
    תוכנית העבודה החקלאית הייתה שונה במקצת מזו הנהוגה בבאר-אורה.
    העבודה נשאה אופי ניסיוני יותר. המחזורים קטנים יותר והשטחים החקלאיים אף הם מצומצמים. (מתוך "עלומים- במחנה".)

תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 29/03/2016