תחילת הדרך

בשנת 1958 בקרו בעין יהב שי בן אליהו ז"ל וחגי פורת ז"ל, מתוך רצון להקים יישוב בנגב. הם פנו למחלקה להתיישבות של הסוכנות, לצבא ולמשרדים שונים, אך נתקלו באי הקשבה וחוסר אמונה. 
מי שכן תמך וסייע היה ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון שבלעדיו לא היה סיכוי להקמת ההיאחזות. 

בראשית עין יהב

 
23.11.1959 - יום הקמת היאחזות הנח"ל "עין-יהב" ע"י גרעין "נאות".

מיקומו: סמוך למעיין עין-יהב, 8 ק"מ דרום-מערבית לישוב הנוכחי. (היום זהו מקומו של מחנה צה"ל.)

מתנדבים מיישובי התנועה: כפר-יהושע, נהלל, כפר-סירקין ,כפר מעש וכפר ויתקין נחלצו לחודשים מספר לעזור בבצוע הפעולות הדרושות לקראת העונה החקלאית.
ההיאחזות הוחזקה במשך 3 שנים ע"י 3 גרעיני נח"ל של בני מושבים

  • "נאות" - 1959 - 25 חברים מהם נשארו בעין-יהב 5 .
  • "יהב" 1960 - 25 חברים מהם נשארו בעין-יהב 3.
  • "נוה" 1961 - 30 חברים מהם נשארו בעין-יהב 4.


בספטמבר 1962 התאזרחה עין יהב והמשיכה לקלוט במשך שנתיים 2 גרעיני נח"ל:

  • "עתר" 1964 - 20 חברים מהם נשארו בעין-יהב 4
  • "ברק" 1965 - 20 חברים מהם נשארו בעין-יהב 3


לאחר שבמשך שנתיים עיבדה ההיאחזות שטח של כ- 150 דונם שרושת עם עלייתו למקום, הוחל בפיתוח שטח נוסף - המרזבה, אשר בו סה"כ כ- 2000 ד'. מלבד גידולי הירקות מכל הסוגים היו גם גידולי תעשייה כמו; פרג, חציר, תפו"א ואפילו בוטנים. כל זה בחודשי החורף בלבד.
עם הזמן הוחל בפתוח משק בעלי חיים; פרות לחלב, עגלות ליצוא ולבשר ואף לול קטן.
נעשו גם ניסיונות בגידולים כגון; אספרגוס, גפן, הדרים ופרחים - סיפנים, בשלב מאוחר יותר.
בשל היות המקום נקודה זמנית חיו כקבוץ - "מושבוץ" לכל דבר פרט למגורים של הילדים בבית הוריהם. מסגרת זו קוימה עד למעבר לישוב הקבע. השדות עובדו במשותף, היה סידור עבודה, גיוסים, גם מטבח - חדר אוכל. המגורים: בצריפים.

 

טקס העלייה לקרקע של גרעין נאות במעמד פולה ודוד בן גוריון 14.1.1960

טקס העלייה לקרקע של גרעין נאות 14.1.1960


במשך אותם שנים נרכש ידע רב על אפשרויות הקיום באזור; בניסיונות עקשנים לעיבוד הקרקעות "המוזרות" המצויות באזור (אדמת לס חולית שיש להדיח ממנה מלחים.) שאין להן כל דמיון לאלו שהורגלנו במרכז ובצפון הארץ, במציאת גידולים המתאימים לאדמת הערבה, מגבלות מים בכמות ובטיב. 

השטחים הראשונים נמצאו כ- 4 ק"מ דרומית למושב. לאחר איתור השטח, גידורו בשובר-רוח של אשלים ואיקליפטוסים, הוכשר ונשטף כפי שהיה מקובל באותם ימים.
הדגש על מציאת אדמות חקלאיות טובות, מקורות מים, הכנסת שיטות הטפטוף, בעיות אריזה משלוח נתנו, בבוא העת, את הקצב לקליטת משפחות לאזור ויציבות כלכלית לאורך זמן. 


תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 29/03/2016