זהירות כלבת

כלבת היא מחלה ויראלית.

וירוס הכלבת מועבר ברוק של חיה נגועה. עם התפרצות המחלה (והופעת התסמינים שלה) התוצאה היא אחת: מוות. אם מקבלים חיסון מיד עם המגע החשוד, ניתן למנוע את ההתפרצות של המחלה.

איך מתפתחת המחלה?

וירוס הכלבת מועבר ברוק, לרוב בנשיכה מבעל חיים נגוע לאדם או לבעל חיים אחר (הווירוס יכול לעבור גם בשריטה, ובמקרים נדירים בהתעטשות או בהתזת רוק מבעל חיים נגוע).

לאחר שהנגיף חדר לגוף הוא עובר אל השריר ומשם מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים עד למוח. כאשר נגיפי הכלבת מגיעים אל המוח, הם משתכפלים ומתפשטים במהירות וגורמים להתמוססות של אזורים שלמים במוח ולבסוף למוות.

פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להתפרצותו נקרא "תקופת הדגירה", ובמהלכה לא מופיעים תסמינים אצל מי שננשך.

כמה זמן נמשכת תקופת הדגירה?

תקופת הדגירה יכולה לנוע בין שבוע לשנה, ובדרך כלל היא אורכת 3-1 חודשים מרגע הנשיכה. ככל שהנשיכה רחוקה יותר מאזור המוח, כך ייקח זמן רב יותר לנגיף להגיע אל המוח, ותקופת הדגירה מתארכת.

מהם הסימנים של מחלת הכלבת?

סימנים בבני אדם:

הסימנים הראשונים של כלבת דומים מאוד לסימפטומים של שפעת: חולשה כללית או חוסר נוחות, חום מלווה בכאב או כאבי ראש. ייתכנו גם עקצוץ חריג או לא מוסבר או תחושת צריבה באזור הנשיכה. 

בהמשך מופיעים חרדה או בלבול, הזיות, ולבסוף שיתוק בשרירי הנשימה ומוות.

סימנים בבעלי חיים:
הסימנים העיקריים בבעלי חיים הם שינויי התנהגות. בעל חיים יכול להפוך לידידותי במיוחד (כמו שועל שנכנס לחצר או לבית) או לפחדן במיוחד (למשל כלב ידידותי שבורח לפתע מבעליו). ברבים מבעלי החיים נראים אישונים מורחבים והתנהגות של טירוף (ריצה למרחקים ארוכים, נשיכה של כל מה שנקרה בדרכם). בסופה של המחלה יופיע לעיתים קצף מהפה, רתיעה ממים ושינויים בקול.

על סמך שינויי ההתנהגות של בעל החיים יכול רופא וטרינר לחשוד שמדובר בכלבת. בחלק מהמקרים אין סימנים לפני המוות. במקרים כאלה הדרך היחידה לאבחן את המחלה היא בבדיקה שלאחר המוות. 

מה לעשות אם ננשכת על ידי בעל חיים?

חשוב מאוד לשטוף בהקדם וביסודיות במים זורמים ובסבון את אזור הפגיעה, כדי לנטרל את הרוק של בעל החיים הפוגע. 

אחרי השטיפה יש לחטא את האזור באלכוהול 70% או בתמיסת יוד.

לאחר מכן יש לפנות לבדיקה במרפאה הקרובה. בשעות שהמרפאה סגורה יש לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב. אם יש חשש להדבקה בכלבת, יקבל הנפגע חיסון נגד כלבת שימנע את התפתחות המחלה.

מה לעשות במקרה של חשד שבעל חיים חולה בכלבת?

אם בעל החיים שייך לך, פנה מיד אל וטרינרית המועצה ושמור על בעל החיים כדי שלא יברח עד שהווטרינר יבדוק אותו.

אם מדובר בבעל חיים משוטט או בחיית בר, יש להימנע ממגע איתו, ולמנוע מאנשים ומבעלי חיים לבוא עימו במגע. יש להודיע באופן מיידי לווטרינרית המועצה.

בכל מקרה בו כלב מת לאחר שהראה סימנים עצביים או שעלה חשד לכלבת, יש לפנות בהקדם לפקח המועצה.

בקיצור: 

• וירוס הכלבת מועבר לרוב ברוק בנשיכה מבעל חיים נגוע לאדם או לבעל חיים אחר. הווירוס יכול לעבור גם בשריטה, ובמקרים נדירים בהתעטשות או בהתזת רוק.
• ננשכת? יש לשטוף בהקדם וביסודיות את אזור הפגיעה במים זורמים ובסבון, לחטא את האזור באלכוהול 70% או בתמיסת יוד ולפנות למרפאה הקרובה
• מגע עם בעל חיים נגוע *מחייב* טיפול - אין לגעת בבעלי חיים שאיננו מכירים. אין להתקרב לכלב משוטט, אין להאכילו, ואין לאפשר לו להתקרב לבעלי החיים הפרטיים.
• במקרה של מגע עם פציעה /שריטה/ נשיכה של מכרסם/טורף/בהמה לא מחוסנים יש לשטוף היטב את האזור הנגוע במים חמים וסבון למשך חצי שעה ולדווח לצוות הרפואי.
• באזור הערבה ישנם כלבים וחתולים לא מסומנים וללא בעלים, יש למנוע כל מגע איתם (של בני אדם או בעלי חיים).
• במקרה שזיהיתם בעלי חיים (שלכם או לא) עם הפרעות עצביות יש לפנות מידית לווטרינרית המועצה
• אין לאפשר לבעלי חיים להסתובב מחוץ לשטח ביתכם ללא רצועה כחוק.
• החוק מחייב חיסון כלבת לכלבים פעם בשנה מגיל שישה חודשים. כלבים, מגיל שלושה חודשים, שטרם חוסנו וכלבים שלא חוסנו ב 11 החודשים האחרונים, יש לחסן מיידית אצל הווטרינרית הרשותית או אצל כל וטרינר אחר
• בכל מקרה או חשד נא לפנות ישירות לווטרינרית הרשותית או לפקח המועצה *לקבלת הנחיות המתאימות לטיפול*

יש חשיבות בזהירות והקפדה על ההנחיות - מחלת הכלבת אינה ניתנת לריפוי והיא קטלנית!!!

אין לזלזל בנשיכה קלה ו/או שריטה מכלב משוטט ו/או חתול ויש להגיע בהקדם לקבלת יעוץ או טיפול רפואי.

הטיפול הראשוני במקרה של חשיפה, הדיווח המיידי למשרד הבריאות ומתן חיסונים נגד כלבת בהתאם להוראת משרד הבריאות, הן פעולות חיוניות וקריטיות להצלת חיים.

ליצירת קשר:

מידע נוסף: 

כלבת - דף הסברה בעברית - ינואר 18.pdf