כתב וצילם: גדעון רגולסקי
אנו מכירים בעברית שתי מילים דומות:
- צור בחולם מלא,עם נקודה מעל לאות וו .
- צור בשורוק ,עם נקודה באמצע האות וו.
הצור הראשון הוא סלע קשה, שנוצר בטבע.
הצור השני, הוא מושג ספרותי לאבן קשה.
להבים מסוגי צור שונים, צפון הערבה
נתייחס ראשית לצור בחולם, שהוא סלע קשה, שנוצר בים משני מקורות:
א. ממשקעים של אצות צורניות (רדיולריה), יצורים חד תאיים השייכים לעולם החי, שגם להם יש שלד מצור. ( בתמונה)
ב. מצורן (קוורץ ) שמומס במי הים, שמקורו בהרי געש ופעילות טקטונית. כנראה שמקור זה הוא מצומצם יחסית למקור הראשון.
הצור מוגדר לכן כסלע שנוצר מן החי (ביוגני), והוא אחד החומרים הקשים בטבע, למרות שבהיווצרותו, אין תהליכי חום ולחץ. הצור מופיע במספר גוונים ומרקמים שונים.
אצות צורניות מבעד למיקרוסקופ
מאחר והצור נוצר בסביבה ימית, בה חיו יצורים שונים, ישנם מאובנים מצוררים.
מאובנים אלו, בעלי רמת שימור גבוהה והם יפים ביותר. כמו כן לעיתים הם מעט שקופים ובעלי ברק מיוחד, המשמר את ברק הדר של היצורים שהתאבנו.
בערבה ניתן גם ליהנות מיופים של מאובנים אלו, בעיקר בסלעי הצור של תצורת משאש.
אמוניט מצורר מברזיל
למעלה: שבר של גאודה* עם גבישי קוורץ מיקרוסקופיים (כלקדון)
למטה: שבר של "תפוח אליהו"** עם גבישי קוורץ גדולים
המינרל העיקרי שבונה את הצור הוא הקוורץ ( Sio2 - צורן דו חמצני ). המבנה המולקולרי של הצורן בצור אינו "מסודר"' בשלב הגיבוש הראשוני.
כאשר יש תנאים מתאימים בטבע, חלקים מהצור עוברים שינוי (התמרה) מצור לקוורץ - שינוי המביא להיווצרות גבישים יפים.
ישנם גבישים בגודל של עשרות סנטימטר וישנם זעירים ואפילו מיקורסקופיים.
* גאוֹדה (מיוונית "גאוידס" – "דמוי כדור הארץ") היא תרכיז גאולוגי המתהווה בסלעי משקע ובסוגים מסוימים של סלעי יסוד. גאודות הן במהותן חללים בסלע המרופדים במקבצים או בפסים קונצנטריים של גבישים. החלק החיצוני של רוב הגאודות הנפוצות הוא בדרך כלל אבן גיר או דולומיט, בעוד שהפנים מכיל גבישי קוורץ ו/או משקעי כלקדון. (ויקפדיה)
**גאודות המצויות בסלעי גיר ודולומיט (ויקפדיה)
גבישי הקוורץ, בתוספת של מינרלים שונים ,מקבלים צבעים נפלאים וחלק מאבני החן המוכרות הן תרכובות של קוורץ. אפילו בין אבני החושן - אותו אפוד שלבש הכהן הגדול בטקסים מיוחדים - היו מספר אבני קוורץ.
בערבה, ניתן להתרשם מגבישים יפים אלו, במגוון של סלעים. גבישי הקוורץ נוצרים גם בסלעי יסוד כגון גרניט ותוצרי התמרה שלהם (ציפחה).
הצור משמש גם לבניה, לתעשייה ולייצור כלים. בעבר אבני הצור היו הגלם המועדף לייצור כלים. כגון חיצים,להבים שונים,מגרדים,גרזנים, כלי נשק ועוד.
שבלולים מצוררים
הצור השני (בשורוק ) אותו הזכרנו, מהווה מונח ספרותי להרים תלולים במונח "ראשי צורים", או לאבנים קשות במיוחד - סלעי צור.
במדבר סביבנו, אנו מוצאים לעיתים מצבות תפילה מסלעים קשים, המתקיימים זמן רב ללא שינוי. המצבות מייצגות כוחות טבע וכוחות אלוהיים. בני האדם שהתקינו אותן לפני אלפי שנים, בחרו להשתמש באבנים עמידות - גם סלעי צור .
מצבת תפילה מאבן גיר קשה
יתכן ואותן אבני צור חזקות, הן מקור הכינוי לאלוהים "צור ישראל" - כינוי שבו השתמש דוד בן גוריון, מייסד המדינה, בעת שכתב את מגילת העצמאות.
אבנים נאות המכילות צור מהערבה
מימין לשמאל: אופל על גבי צור, ישפה, קרניאול
שלישיית מצבות תפילה בנות אלפי שנים ברכס מנוחה.
תגובות