גלעד לבני ז"ל
קהילת הערבה משתתפת בצערה של משפחת לבני על מותו בטרם עת של גלעד לבני ז"ל
תנחומנו לאורית, דורית, נגה, שני, יעל, אורי, לכל המשפחה ולבית מושב צופר ופארן
ההלוויה תתקיים בתאריך 5.3.2018 י"ח באדר תשע"ח בשעה 16:00 בבית העלמין בפארן. יושבים שבעה בבית המנוח במושב פארן משק 57 .
גלעד לבני נפטר הלילה 5 במרץ 2018.
גלעד נולד ב-1 באוגוסט 1959 בכפר סבא לשמואל ומרים אח לאורנה. המשפחה התגוררה ברמת גן, שם למד בכיתה א' וב' לאחר מכן עברו לבאר שבע.
כבר בגיל 14 התאהב בתחום הצילום, אהבה שליוותה אותו מאז, כשהיה מצלם ומפתח את הצילומים בחדר חושך שהקים בבית הוריו.
את לימודיו בתיכון לא סיים ובמהלך כיתות י"א וי"ב עבד בחווה חקלאית בבאר שבע. שם גם נקשרה נפשו בחקלאות.
גלעד התגייס לצה"ל ושרת בשריון. במהלך שירותו הכיר את דורית ובשנת 1982 נישאו. לאחר שהשתחרר מצה"ל עבר כמאבטח בארץ ובחו"ל. בשנת 1984 התקבלו דורית וגלעד למושב צופר והקימו את ביתם בערבה. באותה שנה נולדה גם בתם הבכורה נגה. בהמשך נולדו שני, יעל ואורי.
בסוף שנות השמונים הקים עם אלון קדם שותפות חקלאית, שותפות זו פעילה עד היום.
בשנת 1994 התמנה לתפקיד מרכז המשק במושב צופר. תפקיד זה היה ראשון בשורה של תפקידים ציבוריים אותם מילא.
בשנת 1997 התמנה לתפקיד מנכ"ל החברה לפיתוח הערבה. בתפקידו זה קידם את החברה ואת הפיתוח האזורי בגישה חדשנית, ייחודית ופורצת דרך שאפיינה אותו תמיד. הקים את המחלקה לטיפול בעובדים הזרים, הוביל את מרכז המשתלמים ואת הקשרים עם ממשלת תאילנד, הקים את סלקום ערבה שהייתה חברת התקשורת הראשונה בישראל שאיגדה, תחת אותה מטריה, את שירותי הטלפון והאינטרנט כחבילת תקשורת. פעילותו זו שמה את הערבה ואת תושבי הערבה בחזית התקשורת הסלולרית בישראל עם שרות וקידמה שהיו חשובים בעיניו מאוד. הוא קידם את תחום התיירות ואת התשתיות האזוריות והיה תמיד מעודכן בכל חידוש טכנולוגי ותקשורתי ועשה רבות כדי להוביל את הערבה ואת תושביה קדימה. הקים בחברה לפיתוח את סטודיו ערבה ופיתח את תחום האירועים האזוריים שהבולט ביותר בהם היה אירוע הטיסנים, שהביא לערבה אלפי מבקרים והביא לכך שהערבה היא גם היום אבן שואבת לטיסנאים מכל הארץ.
את תפקידו כמנכ"ל החברה סיים בשנת 2010 ואחריו שימש כיועץ של רשות ההגירה והוביל את השינויים והרגולציה בתחום ההשמה של עובדים זרים בישראל.
בשנת 2007 הסתיימו נישואיו עם דורית, בהמשך נקשרה נפשו עם אורית ובשנת 2011 עבר להתגורר עם אורית במושב פארן.
בשנת 2012 חזר למלא תפקיד ציבורי בערבה והתמנה למרכז המשק בפארן, תפקיד בו ראה שליחות גדולה ושבמסגרתו הוביל מהלכים שיאפשרו את הצמיחה והקליטה ביישוב. גלעד ראה לנגד עיניו את ההתפתחות של הקהילה בפארן והיה מלא אופטימיות שאותה גיבה בפעולות אופרטיביות שיאפשרו את מימוש הפוטנציאל של הקהילה בפארן ואת צמיחתה, פעולותיו אלה הביאו לקליטה של בנים רבים ביישוב בשנה האחרונה.
גלעד היה איש נעים הליכות עם אורך רוח, בעל ראייה רחבה ויכולת להוביל תהליכים ושינויים. הוא ניחן ביכולת ליצור איזונים בין הפרטי לציבורי וידע לשמור על תכונה בולטת שלו - לגלות עניין ולהתפתח בגישה אופטימית ובהתמדה.
גלעד היה מנהל מושלם. היה בו השילוב של סמכות, מסירות, אהבת הזולת והיכולת להיות תמיד בהקשבה תוך שהוא נותן לצוותים ולעובדים שניהל את התחושה שהוא עומד תמיד מאחוריהם ומאפשר להם חופש פעולה ויצירתיות עם גיבוי מלא שלו!
האיזון שאפיין אותו ניכר באהבותיו, אותן לא זנח אף פעם, המשפחה והצילום. גלעד תמיד צילם והייתה לו ראייה ייחודית. אהבתו לאובייקטים ולסיטואציות שצילם ניכרה בכל צילום שלו. אפשר היה לסמוך עליו תמיד שיצליח להוציא את היופי, העניין והשונות בכל פריים שצילם, הנדיבות הגדולה שלו באה לידי ביטוי גם בצילומיו.
אהבתו למשפחתו – לנגה, לשני, ליעל ולאורי ולנכדים יואב, עומר ומיקה הייתה עצומה. הנכדים הצעירים היו בבת עינו ולא עבר יום שלא ביקר אותם.
תנחומים למשפחה, לילדיו ולנכדיו, לאורית ולילדיה אמיר, טל וזיו, לאחותו אורנה, למושב פארן ולמושב צופר. גלעד יחסר למשפחתו, אוהביו וחבריו והוא יחסר לכולנו.
יהי זכרו ברוך.
הלווייתו התקיימה ביום שני, 5 במרץ בשעה 16:00 בבית העלמין במושב פארן
גלעד לבני צילם במשך שנים את נופי הערבה:
לדברים שכתב גלעד ועוד הרבה מאד תמונות שצילם>>
סופד לו מושב פארן:
גלעד לבני מרכז המשק של פארן- איננו עוד אתנו.
לפנות בוקר גלעד נפטר לאחר מאבק עיקש במחלת הסרטן.
גלעד שימש בשש השנים האחרונות מרכז המשק של פארן והוא עשה זאת עד יומו האחרון! בדיוק לפני שנה, הודיע על מחלתו והמאבק אליו הוא יוצא. במהלך השנה האחרונה גלעד לא הפסיק לרגע אחד לעבוד, כמו תמיד שידר אופטימיות ונחישות, ולנו הסובבים אותו הייתה תחושה שגלעד יהיה פה עמנו להרבה זמן. אבל לא עוד.
גלעד היה מרכז משק מצויין. בשש שנות עבודתו כמרכז המשק, גלעד הכניס ארגון ניהולי שלא הכרנו בעבר. בתקופה זו הוביל את מושב פארן לתהליכים מאד משמעותיים ששמים את המושב במקום אחר לגמרי ממה שהיה בעבר.
גלעד ניחן בראיה ייחודית ובמחשבה לא שגרתית נחישות ועקשנות. לסובבים אותו גלעד התגלה כמקצוען אמיתי . גלעד זכה להערכה רבה מאד מכל סובביו.
אין ספק שלנו עובדי המושב, חברי ההנהלה, חברי המושב ורבים אחרים היווה גלעד דמות מאד משמעותית. לכתו של גלעד היא אבדה גדולה מאד.
מושב פארן משתתף בצער המשפחה- אורית, דורית, הילדים נוגה, שני, יעל ,אורי ,אחותו אורנה וכל בני המשפחה.
יהי זכרו ברוך.
ספד לגלעד איתמר בוצ'לין מפארן:
אין לי שום ניסיון בארגון לוויות ובטח לומר דברי הספד.
מי שטיפל בזה ב-6 שנים האחרונות היה גלעד.
ככה אנו מנסים להתנהל בשבועות האחרונים שהמחלה הולכת ומכריעה את נחישותו הבלתי מתפשרת של גלעד.
אנחנו מרגישים לחלוטין אבודים.
פעם ראשונה שזכיתי להכיר את גלעד, זה היה לפני קצת יותר מ40 שנה, הוא נער ואני ילד במושב באר טוביה. גלעד בילה חודשים ארוכים מאוד אצל משפחת בן יהושע פרץ וקוקה. אין ספק שההוויה המושבית, עבודת הכפים, ובעיקר אני חושב הריח הטוב של הרפת, הובילו בהמשך את בחירותיו של גלעד הליכה לערבה, לצופר, להגשים ערכים של חקלאות וחלוציות.
פעם שניה שזכיתי להכיר את גלעד, הייתה כאן בפארן. הוא מרכז המשק ואני בתפקידי כיור ההנהלה. מודה ומתוודה בהתחלה היה קצת קשה לקרוא אותו. ובהמשך אי אפשר היה שלא לאהוב אותו.
גלעד היית המנהל הטוב ביותר, היה בך את השילוב הנכון שהפך אותך למנהל מצוין- נחישות ועקשנות, בעל דעה נחרצת, עם יכולת הקשבה וגמישות והמון המון חוכמה, והכל במינון ממש מדויק.
בישיבות ההנהלה הארוכות היית שותק יושב ומקשיב. בדרך כלל כשניתנה לך רשות הדיבור (ואתה היית היחידי שמחכה בסבלנות לרשות הדיבור...) אנחנו רק חיכינו שתגיד סוף סוף את דעתך ובזה תוכרע הישיבה. ויכוחים אתך זה לא דבר קל, בסוף היית תמיד משכנע ואנחנו מתרצים. בטחנו בך ובדעתך, ראית מול עיניך את טובת המושב, מבלי לפחד מתהליך ארוך ודעות שונות.
עבודתך כמו תמונותיך הייתה צריכה להיות מוקפדת, נקייה, מסודרת, בצבעים הנכונים. השיחה תמיד מתובלת בחוש הומור ובציניות הראויה, התנהלת בחום ובכבוד.
לא רק ניהלת את מושב פארן, אלא חיית בתוכו והיית חלק מהקהילה. כך היה ניהולך עשיר יותר בעל זוויות רחבות, ראית את המגוון של האנשים והצרכים.
השנה האחרונה לא הייתה פשוטה עבורך וגם לא עבורנו. לקחת החלטה מודעת ואמיצה לא לוותר. לא לוותר אישית ולא לוותר מקצועית. לא ביקשת לך הנחות או מנוחה, ההפך, יום אחרי טיפול התייצבת במשרד לפגישות, פרצת בכל כוחך את גבולות היכולת, פעלת במרץ והזזת הרים בעשיה משמעותית בפארן. המושב נמצא בתנופה שאנחנו לא זוכרים פה בפארן שנים רבות– בתחום הקליטה חקלאית, פיתוח פני המושב, שיפוץ מבנים, הקמת גן שעשועים חדש, קידום ההרחבה הקהילתית ועוד הרבה פרויקטים בשלבים שונים.
לא שחררת את החיים בקלות, שכן יש עוד הרבה לעשות פה במושב עוד לא השלמת את כל השאיפות , ובחיים בכלל יש עוד הרבה מה לראות, יש עוד הרבה מה לצלם, יש פסגות לכבוש, נכדים לחבק, זוגיות לחיות.
אנחנו עצובים וכואבים היום. אני יודע טוב מאד שהזמן יעשה את שלו והחיים חזקים מהכול. גם המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים
גלעד, נוח על משכבך בשלום, אנחנו מבטיחים לשמור על גישתך המיוחדת פה בפארן, להמשיך את המסע שלך, להוביל בערכים שלך , לזכור ולהוקיר אותך .
איתמר
ספדה לגלעד רויטל טריפלר , בשם עובדי החברה לפיתוח והמועצה
אחרי שנים של עשיה ציבורית כמרכז משק בצופר, ניהל גלעד את החברה לפיתוח בשנים 1997-2010.
היו אלה 13 שנים משמעותיות בהן הצעיד, קידם, עיבה וחיזק את הפעילות.
בתקופתו הפכה החברה לפיתוח למנוע צמיחה מוביל בחיי הקהילה אשר נגע בכל בית אב בערבה.
גישתו הייתה אמיצה, נחושה, יצירתית וביטאה את התחומים אותם אהב.
בימיו, הוקמו מחלקות לטיפול בעובדים הזרים, מחלקת תיירות ומחלקות טכנולוגיות כדוגמת סלקום, מחשוב וסטודיו.
כל אלה בצד קידום ופיתוח הקיים בתחום המשתלמים, המו"פ, הטיסות ועוד...
גלעד שהתחיל שיח על פיתוח אזור התעשייה, הטביע את חותמו בתחום התעסוקה ועמד גם מאחורי אירועים תיירותיים המזוהים עימו כמו מפגן הטיסנים.
לעבוד בחברה לפיתוח בתקופתו הייתה חוויה ייחודית, סביבת עבודה מקצועית ותחושה של משפחה.
גלעד היה מנהל אהוד ונעים הליכות, פתוח להקשיב, מבין ושותף מצד אחד וגם קובע, מחליט ודומיננטי. יחסו לעובדים היה מכבד ומעריך. בכל בוקר דאג להקדים על מנת לקבל את פני כולם, לכל אחד הקדיש את הזמן הנחוץ וברגע האמת, המתאים שחרר שיעוף לדרכו ויהא עצמאי.
הוא מעולם לא פחד להביע את דעתו גם אם היא לא הייתה מקובלת.
משימתו הציבורית האחרונה היתה ריכוז משק פארן. גם שם כדרכו פעל באופן מקצועי, למד, תכנן, עשה והשאיר אחריו דרך.
לגלעד היו תחביבים מובהקים שהוסיפו זווית אחרת ועניין נוסף לחייו.
היה איש משפחה, איש העולם, ממציא ומוביל והוא יחסר לכולנו.
תנחומים כנים למשפחה.
יהי זכרו ברוך.
בשם עובדי המועצה והחברה לפיתוח הערבה
תגובות