ההלוויה תתקיים ב-22.8.2018, י"א באלול תשע"ח בשעה 18:00 בבית הקברות במושב עין יהב.
יושבים שבעה בבית המנוח, משק 27 בעין יהב.
ביום רביעי 22.8.2018 י"א באלול, נפרד מאתנו אמנון בלייברג חבר מושב עין – יהב.
אמנון נולד ב – 31.3.1935 בקיבוץ חפציבה, בן להרטה ונוח בלייברג ז"ל ואח להנדד, רותי, ושלמה ז"ל.
אביו נולד בכפר קופצנביצקה שבפולין, למד בישיבה ולקראת עלייתו לישראל הצטרף להכשרה בצ'כיה. שם פגש את אימו ויחדיו עלו ארצה והתיישבו בחפציבה.
אמנון גדל בקבוץ עד גיל 14 ולאחר מכן עזב עם משפחתו לקריית בנימין (היום קריית אתא).
הוא הצטרף לגרעין של ה"נוער העובד והלומד" בחיפה, שם בילה את רוב זמנו כנער.
בנובמבר 1953 התגייס לנח"ל, עשה את הכשרתו בקבוץ גשר והגיע להשלמה בבית גוברין, בהמשך השירות היה בצנחנים.
אמנון נהג לספר על השתתפותו במבצע סיני כאיש מילואים.
אמנון ותמר נפגשו בבית גוברין ונישאו ביולי 1963, תמר עבדה כאחות, ואמנון כרפתן וכגזבר הקבוץ.
בשנת 1964 נולד בנם הבכור שי ולאחר מכן עזבו לקרית שמונה, שם נולד בנם אמיר.
לעין - יהב הגיעו בשנת 1969, בתקופה שבישוב דגלו בעבודה עצמית, לדברי אמנון: "זו הייתה תקופה טובה. גם אם היינו איטיים הספקנו הכל". לימים נולדו בעין – יהב איתן ולילך.
אהבתו של אמנון לבישול, הכתירה אותו כבשלן המשפחה. בחגי ראש השנה ופסח היה מכין געפילטע פיש ומחליף מתכונים עם נשות המושב.
חבריו של אמנון מספרים שאהב מאד לטייל בשטח, בעיקר בשבתות, וידע לזהות את בעלי החיים הרבה לפני חבריו.
בשנת 2006 נפטרה תמר, שהייתה אמנית קרמיקה והתמחתה ביצירת חימר מהסכר ובשימוש בחומרים מן הטבע.
אמנון זכה לכך ששני בניו, אמיר ואיתן, יגורו בעין יהב עם משפחותיהם.
חייו חגו סביב משפחתו והקשר עם נכדיו הסב לו שמחה ואנרגיית חיים.
אמנון ייזכר כאיש של נתינה, אדם צנוע, מסתפק במועט ושמח בשמחתם של אחרים.
יהי זכרו ברוך.
בלייברג בן 70
יש שכנות ויש שכנים
יש מצב שמאל ויש גם ממול ומימין.
ולא נגיד שכל היום שותים קפה
ולא שנגיד שיש פגישות שכנים כזה.
ולא שנאמר שעל השביל מפטפטים
האמת, כמעט לא מתראים
אבל בלייברג זו משפחה שנוח ונעים
חגי היה אומר
לכי לבלייברג תביאי קרטון
לא חייבים להודיע רק להחזיר למקום
ואם שוכחים לעולם לא תבוא התראה
כי זהו האיש וזו המשפחה.
והזמן לא עומד מלכת החיים זורמים
והקרטון החום כבר מזמן לא בעניינים
וחגי כבר לא שולח אותי לשכנים
אבל במבט מהצד ובלי להיכנס לפרטים
יש תכונה, יש תנועה, המשק שופע חיים.
ואתה בלייברג כבר מזמן בפנסיה רגועה
דואג לחשבונות, לנכדים, לכלות ולארגון הלהקה.
לא ממהר עובד לאט ובזהירות
ובגדול הכל מתקתק בשקט ובמתינות.
הבנים התחתנו עם שתי אחיות
לילך אף היא מסודרת לדורות
שי נעלם לא ראיתי אותו שנים
אבל לבנות עלי ידע חסר סיכויים.
בגדול – הכל אני רואה מהשביל המשותף של השכנים
ויודעת להבחין בין שקט לחיים תוססים.
וכשאני עוד שומעת את הקול של איזי מהדהד
החיוך כבר עולה על פני מהעגה וההד.
אז 70 הוא גיל הביניים היום
ויש המון זמן לחלום, ליהנות ולתרום
בנית אימפריה חלק מהילדים סביבך
השמש זורחת בבוקר ובערב שקיעה
החיים זורמים, תמר נאבקת כמו לביאה
ואתה במבט מהצד הבעל ה כי מסור בסביבה.
מזל טוב חם שיהיו עוד המון שנים
בריאות – זו שם המילה
וזה כבר שייך לאלוהים.
צ'צה פורת ז"ל - נכתב ליום הולדת 70 של אמנון
איש השבוע - זקן הישוב / שגיא קליין, מידע לציבור 8.3.2013
איש השבוע הוא זקן הישוב
נשות בניו לקחו עליו חסות
הן דואגות לו כאילו הוא אביהן מולידן,
להתעמלות הוא הולך כאשר הן מפקחות לאיטן,
איש השבוע הוא בחור חביב והגון,
אדם טוב לילדיו, כך זה ניראה – תנו פירגון,
סבא גאה, לא נמהר איך לומר?
הולך לאיטו, אני בפנסיה כך יאמר.
אני זוכר אותו ואת תמר אנשים שקטים וחביבים,
אני זוכר את המחבואים שבנינו בחצר ביתם שהיינו ילדים.
שי אמנם גדול ממני בשנה
אבל שהיו "חבורות" חיינו איתם בכל מלחמה.
ובאחת הפעמים בא אמנון וביקש שלא נהרוס לו את הברדק,
נכון סדר זה אצלנו לא הצד החזק.
אבל איזי אומר שרק כך הוא יכול לחיות – זה לרוחו.
אמנון יצר לעצמו מותג של אנונימיות נעימה לטעמו.
עם שקט נפשי כמו שלו אפשר לחיות עד מאה שנה.
אולי נוכל לראות אותו עם פרס במאה הבאה.
אפשר לאחל לו אריכות ימים ואת זה נעשה.
ועד לפעם הבאה שמרו על קור רוח – זה שווה.
תהיה עונה טובה עוד תראו – נקווה.
תגובות