חדוה נפטרה ב-13/9/20, לאחר מחלה קשה. יהי זכרה ברוך.
קורות חיים
חדוה נולדה בשנת 1951 בת לחנה ושמואל, אחות צעירה לאסתי.
היא גדלה והתחנכה ברמת השרון שם הכירה את חבריה הטובים שליוו אותה מאותם ימים ועד יומה האחרון.
חדוה פגשה את אלברט עוד בבית הספר היסודי, הם נישאו בשנת 1973.
בשנת 1988 הגיעו חדוה ואלברט לערבה לישוב ספיר, לצופר עברו בשנת 1994.
נולדו להם הילדים נטע, עופר ואורי, והנכדים מולי, אמילי, אדי וגבע.
את שירותה הצבאי עשתה כגננת חיילת במושב מבטחים ומאז ובמשך 48 שנים, מתוכן 30 שנים בספיר, חדווה הייתה גננת מיוחדת במינה שליוותה דורות של ילדים. תמיד קיבלה את פני הילדים וההורים בחיוך רחב. היא הייתה אישה צבעונית ואומנותית בכל רמ"ח אבריה והופעתה הייתה תמיד ייחודית, מלאת חיים וצבע. הגן שלה היה בית, היא הייתה מסורה בכל ליבה לגן, שהיה המקום הבטוח שלה ושל הילדים. בערב שהתקיים לכבודה לרגל פרישתה אלברט צחק ש"תמיד היו נעלמים דברים מהבית. ואז הייתי מגלה שהם הגיעו לגן...", היא לא הפסיקה ללמוד ולהתעדכן, לקחה חלק פעיל בהשתלמויות יחד עם הגננות הצעירות, תמיד שיתפה בידע ובניסיון הרב שלה. בחגים הייתה מלווה את הילדים בשירה וניגון באקורדיון, והכניסה את קהילת ספיר אל הגן בכל הזדמנות, תמיד התחדשה, השתדרגה וניסתה דברים חדשים. הייתה לחדוה יכולת לתת מקום לכל ילד וילדה בגן שלה.
בשנת 2012 הצטרפה חדוה למשלחת החינוך שיצאה לאוסטרליה לחילופי גננות במסגרת יחסי הגומלין עם של שותפות ביחד ערבה אוסטרליה. היא עבדה בגני הילדים במלבורן במשך חודש, וכבשה בקסמה את הילדים שם. בשובה מאוסטרליה יצרה את החיבור עם גן תאום בבית הספר ביאליק במלבורן, וניהלה קשר הדוק ומשמעותי עם הגננות והילדים במלבורן ביחד עם ילדי גן תמר בספיר. בשנת 2016 ביקרה שוב באוסטרליה והרצתה שם על פרויקט הגנים התאומים. חדוה הייתה מתנדבת פעילה וחברה בוועדת ההיגוי של השותפות.
חדוה הייתה שותפה להקמת מרכז "כמה שצריך" עבור צוותי החינוך והקהילה בערבה. היא הייתה אדם יצירתי והתנדבה לתת מיכולותיה במושב צופר ובפעילויות רבות באזור.
חדוה אהבה את עבודתה. מאוד. וגם אחרי שיצאה לגמלאות המשיכה לסייע בגן כמתנדבת.
חדווה תחסר למשפחתה, לחבריה, לצוות החינוך בערבה ולילדים הרבים שהשאירה עליהם חותם של אהבה.
יהי זכרה ברוך
פרידה מחדוה - צופר 14/9/2020
מסיבת פרידה מחדווה שונר - גננת גן תמר בספיר ב-30 השנים האחרונות. סרט מספטמבר 2017
*ביחד בחדוה*
חדוה שונר ז"ל, תושבת צופר, הגננת המיתולוגית של גן "תמר" בספיר זוכה להוקרה והערכה על עבודתה החינוכית רבת השנים, שלוש שנים לאחר שנפטרה. גינת הגננת ופסל הנצחה במקום שכל כך אהבה, מאחורי גן תמר בספיר.
חדוה היקרה נפטרה ממחלה קשה מיד לאחר צאתה לפנסיה והותירה בקהילת הערבה חלל גדול בלב. בשלושים השנים בהן ניהלה את גן תמר בספיר, חדוה נגעה בליבם של ילדים והורים רבים ומעשיה שפעו תמיד אהבה, קבלה והכלה. תמיד עסקה בחיבורים - ילדים בדואים, דתיים, חילוניים. עם יציאתה לגמלאות, היא חברה לגילי פיינר ממושב עידן, גננת וחברת נפש שהקימה, בסיוע המועצה ושותפות "ביחד" ערבה-אוסטרליה, את מרכז המיחזור הקהילתי החינוכי "כמה שצריך" בערבה ויחד עם גילי הפעילו את המקום ונתנו לו חיים וצבע. חדוה התנדבה בשותפות "ביחד" ערבה -אוסטרליה של הסוכנות היהודית והובילה במשך שנים קשר של תאומות גנים בין הגן שלה בספיר מול גן באוסטרליה.
גילי פיינר מספרת "הרגשתי שצריך משהו שיזכיר לכולנו מהי אהבת ילדים, איזו זכות זו להיות חלק מחייהם של ילדים רכים, וכמה הם משפיעים על חיינו הגננות ואנחנו עליהם. ואז צץ רעיון הפסל, ובהסכמת המשפחה פניתי לנשות סטודיו פיפטי פינגרס (fifthy fingers) וביקשתי מהן לתרום מזמנן להוקרת עבודתה וזיכרה של חדוה. שלוש הפסליות - נעמי רותם מעין יהב, סמדר סיגלר מפארן וארזה כהן מצופר, כבר הכירו את חדוה עוד לפניי. הרבה לפניי. ובחיוך הגדול של שלושתן הבנתי שהצלחתי בגיוס הראשון. רכשתי 3 חברות שנתנו מזמנן וליבן בהתנדבות מלאה, וזכיתי לראות את הפסלים שלנו מקבלים צורה משבוע לשבוע. ככל שהדרך התקדמה הצטרפו המון אנשים טובים מהערבה שתרמו וסייעו בתהליך שאותו אנו רואים היום".
פסל לזכרה של חדוה הוכן ועוצב במשותף ובהתנדבות על ידי שלוש פסליות נפלאות ומוכשרות ביותר באזור, המשתפות פעולה ביניהן מזה שנים רבות- נעמי רותם מעין יהב, סמדר סיגלר מפארן וארזה כהן מצופר, והתוצאה המרשימה נחנכה אתמול בטקס צנוע ומרגש, בגינת הגננת מאחורי גן תמר בספיר.
טקס חנוכת פסל לזכר חדוה שונר ז"ל – 20.08.23 – גינת הגננת, ספיר / מאת נטע שונר, ביתה של חדוה
שאומרים למישהו את השם חדוה, המילה הראשונה שעולה לראש היא גננת
אמא הייתה גננת במהות שלה. באהבה שלה
כל ערב הייתה מכינה דברים ליום הבא, הייתה לומדת ורוכשת עוד ידע בשביל הילדים
אמא הייתה גננת עד שממש לא הייתה מוכנה לפרוש לפנסיה.
מאות ואלפי ילדים זכו שהיא תהיה גננת שלהם. שלושה עשורים מתוכם בספיר. יישוב שהפך להיות בית עבורה ועבורנו. כמה היא אהבה את האנשים פה וכמה אהבה את גן תמר.
תודה לכל מי שתרם מזמנו ומפרי יצירתו כדי שכל זה יקרה. באמצעות גיוס ההמונים הזיכרון הזה הלך ופרש כנפיים בכל רחבי הארץ.
תודה לכן סמדר, נעמי, וארזה על היצירה הזו שתהפוך לזיכרון לחדוה הגננת
תודה גילי. על זה שאת זוכרת כל הזמן
טקס חנוכת פסל לזכר חדוה שונר ז"ל – 20.08.23 – גינת הגננת, ספיר / מאת גילי פיינר ממושב עידן (גננת, חברה, שותפה של חדווה שונר)
ברוכים הבאים לגינת הגננת, ממש פה בחצר האחורית של גן תמר, אותו גן בו חדווש גיננה במסירות ואהבה מעל 30 שנה את ילדי ספיר.
לפני 3 שנים נפרדנו, מאישה צבעונית וייחודית, מחברה טובה טובה שלי, ובלב שלי לא הצלחתי לשחרר. הרגשתי שצריך משהו שיזכיר לכולנו מהי אהבת ילדים, איזו זכות זו להיות חלק מחייהם של ילדים רכים, וכמה הם משפיעים על חיינו הגננות ואנחנו עליהם.
ואז צץ רעיון הפסל, ובהסכמת המשפחה פניתי לנשות סטודיו פיפטי פינגרס (fifthy fingers ) וביקשתי מהן לתרום מזמנן להוקרת עבודתה וזיכרה של חדווש. שלוש הפסליות - נעמי רותם מעין יהב, סמדר סיגלר מפארן וארזה כהן מצופר, כבר הכירו את חדוה עוד לפניי. הרבה לפניי. ובחיוך הגדול של שלושתן הבנתי שהצלחתי בגיוס הראשון. רכשתי 3 חברות שנתנו מזמנן וליבן בהתנדבות מלאה, וזכיתי לראות את הפסלים שלנו מקבלים צורה משבוע לשבוע. ככל שהדרך התקדמה הצטרפו המון אנשים טובים מהערבה שתרמו וסייעו בתהליך שאותו אנו רואים היום.
אנשים שחדוה נגעה בהם.
אני רוצה לומר מעט תודות - קודם כל לאלברט, לנטע, לעופר ולאורי - שזרמתם ואפשרתם לפסל הזה להיווצר .
לכח המחץ האומנותי - נעמי, סמדר וארזה על הפיסול מכל הלב, תודה לאיה על כל העיצובים והפירסומים.
למיקי וגבי מבית היציקה בת"א, שליוו אותנו לכל אורך הדרך, ליאיר מ"עידן הפלדה" על פיתוח השטח, הקמת החומה וקיבוע הפסל, לאיתמר אלוני על תרומת הבובקט לחפירה, ולעלי על הטיח המושלם.
תודה לחמי ברקן ורועי גלילי על בניית קונסטרוקציות הברזל לפסלים הראשוניים. למפעל ח.י.א.ל מצופר על תרומת הכנת פלטת ההסבר שמלווה את הפסל. לצפריר פרס על תרומתו בהקמת הגינה היפה שמוסיפה חיים וצבע לפסל.
תודה למועצה ולוועד ספיר שאיפשרו את הקמת הפסל פה בשטח הישוב, במקום שחדוה כל כך אהבה. תודה לשותפות ביחד ערבה-אוסטרליה, בה חדוה הייתה מתנדבת פעילה, על תרומתם הכספית ותמיכתם החברית.
תודה ל- 40 תושבי הערבה שתרמו תשורות בעלויות שונות ואפשרו גיוס המונים מרגש במיוחד מכל רחבי הארץ ואף מאוסטרליה, בעזרתם גייסנו 50.000 ש"ח לטובת חומרים ותשלום ספקים לכל אורך הדרך.
ותודה אחרונה ממני לאוהד שלי, שבלי השלווה והחיוך שלו לא הייתי פה.
זכיתי. בכולכם. אבל בעיקר בחדווש.
הלוואי וכל ילד וילדה שיעברו פה בשביל יחייכו כשיביטו בפסל, וההורים שלהם יספרו להם על הגננת חדוה שאהבה ילדים, והזיכרון שלה ימשיך ללוות אותנו.
תודה שבאתם.
תגובות