דלג לתוכן העמוד

חיים קדומים בערבה / גדעון רגולסקי

  • כתב: גדעון רגולסקי / פארן 


    לפני 42 שנים, כשבאתי עם משפחתי, ביוני 1979 לחיות בפארן, שאלתי את עצמי: מי חי כאן לפנינו?

    • איך חיו כאן בעבר, במזג האוויר המאתגר עם החום בקיץ והקור בחורף?
    •  מאין השיגו מים?
    • מה היו מקורות המזון?
    • איפה גרו?
    •  אילו כלים התקינו?
    •  איזה מין בני אדם היו כאן לפנינו?
    • במה הם האמינו?
    •  מה עלה על ליבם ונפשם?

     ועוד שאלות רבות. חלק משאלות אלו, אני שואל את עצמי עד היום.

    מטיילים ומבקרים בערבה, שאני פוגש בטיולים ובביתנו בערבה, מציגים את אותן שאלות ודומות להן. לחלק מהסוגיות, יש לנו ממצאים בסביבה הקרובה, שמספרים לנו מי חיו כאן ומציגים מידע מגוון על דרכי הקיום ומשהו מחיי הדת והרוח של מי שחיו כאן פעם.

    בואו נצא לדרך!


    שרידי האדם הקדומים ביותר שנמצאו בערבה, הם מלפני  1.6 מיליון שנה. מדובר בכלים מאבני צור, גיר וקוורציט המכונים גרזני אבן. נראה שאחזו אותם ביד, ללא ידית והם שימשו לחפירה, חיתוך, הקשה, הטלה, חטיבת עצים וכל מלאכה נדרשת.
    נתזי האבן, הקטנים והחדים, שהוסרו במהלך הסיתות של הכלים, שימשו כסכינים ומגרדים. חפצים אלו נוצרו ע"י אדם המכונה הומוארקטוס, שהגיע לכאן מאפריקה. כלים מסוג זה, נמצאו במספר ריכוזים בנחל ציחור ומצפון לנחל ברק. בשני האזורים, הכלים נמצאו בקרבת משקעים של אגמי מים קדומים. כלומר היה כאן אקלים שונה ומערכות הנחלים הקדומות אפשרו קיום של אגמים. לפיכך, מקורות הקיום היו עשירים מאשר היום.
    כלים מתקופות אבן מאוחרות יותר, נמצאו סמוך לגדת נחל פארן. אלו כלים מתוחכמים יותר מהכלים הקדומים להם.  הם הוכנו ע"י אנשי ההומוספיאנס.
    נחל פארן העביר כנראה כמויות מים גדולות בתקופות אלו, בהן האקלים היה לח יותר. רמז לכך עולה ממחקר על סלעי טרוורטין (סלע הנוצר במוצא מעינות) בערבה, שהעלה שברכס מנוחה הסמוך לביתנו, היו מעינות לפני 350 אלף שנה.

     

    איור 1 אבן יד מקוורציט מנחל זעף. שימשה לכל מלאכה.

    איור 1 אבן יד מקוורציט מנחל זעף. שימשה לכל מלאכה.


    בתוך סלעי הטרוורטין, מוצאים מאובנים של צמחיית מים עשירה, כמו קנה, סוף וצמחים רחבי עלים. מזהים שורשי דקלים ויש אפילו שבלולים מאובנים של שחריר נחלים- רכיכה החיה רק במקומות עם מים איכותיים לאורך כל השנה. מכאן אנו מבינים, שבערבה היו תנאי אקלים שונים ממה שיש היום, מה שאפשר קיום אנושי.

    באלפי השנים האחרונות, האזור כבר היה מדברי. מלפני 11,000 שנה, עם תום תקופת הקרח האחרונה, הערבה הולכת ונעשית צחיחה יותר ויותר והקיום האנושי מאתגר יותר.
    מתקופות האבן המאוחרות, מוצאים כלי אבן למגוון רב של מטרות: חיצים לצייד, מגרדים ומקרצפים לניקוי עורות וקילוף עצים, להבי סכין וראשי מקדחים. מעניינים במיוחד אלו כלים צרים, דופניים, הנקראים כילפות. הם שימשו לחפירה, עידור, חציבה, חטיבת עצים ועוד. אלו היו כלים שהותקנו בהם ידיות של עץ והם מצביעים על שלל עבודות, להם נדרשו אלו שחיו כאן לפנינו. בנוסף נמצאו שרידי מתקנים מאבנים: מוקדי אש, גדרות צאן, בסיסי סוכות, תוספות בניה במחסות סלע ועוד סימנים לתחילתה של "ארכיטקטורה" קדומה.

    כילפות  בשורה העליונה, מגרדים באמצע ולהבי מגל בשורה

    כילפות ענק שנשברו בתוך הכנתם מנחל ברק

    איור 3  כילפות ענק שנשברו בתוך הכנתם מנחל ברק . יתכן והיו מיועדות להכנת מעדרים או להבי מחרשה

     

    איור 2  ממצאים מרכס מנוחה כילפות  בשורה העליונה, מגרדים באמצע ולהבי מגל בשורה התחתונה.

    איור 4

    איור 5

    איור 5  להבונים מצור וורוד מאזור עידן

     

    איור  4  גרעין צור ממנו הסירו להבי אבן, שמהם הכינו סכינים, חיצים, מקדחים ועוד.

    רמז לחיי הרוח אנו מוצאים במשטחים עגולים או רבועים, בני נדבך אחד העשויים בצורה נאה. משטחים אלו היו כנראה מתחמים מקודשים בהם נערכו טקסים בעלי אופי דתי.
    נמצאו גם מצבות במגוון צורות וסגנונות. רוב המצבות ללא סיתות וחלקן עם סיתות מינימלי המרמז על צלם אנושי. ישנן מצבות מחוררות באופן מלאכותי, מעין "עין" שמאנישה את האבן.

    איור 6

    איור 6  מכלול של מתחמים מקודשים מדרום לצוקים. שני מתחמים נקביים עגולים ואחד זכרי מאורך.

    איור 7

    איור 7 סלע גיר רך עם משטח פולחני להקרבת קורבנות, עם גומות ותעלות בין הגומות, מנחל פארן סמוך לכביש 90.

    מצבות רחבות היוו כנראה סמל לכוחות טבע ותופעות נקביות, כמו גשם, פוריות, צמיחה וכל מה שנלווה אליהם. מצבות מאורכות היו כנראה סמל לכוחות, תופעות והתנהגויות זכריות, כמו כוח פיזי, שליטה, הרג, ציד, סדר, ארגון, חוק.
    המצבות עשויות בדרך כלל מאבנים עמידות לבליה והן מוצבות בהרכבים שונים: מצבות בודדות, זוגות, שלישיות, חמישיות. לפעמים גדולות עם קטנות, מעין משפחות, בדומה לסידור של פסלי אלילים מהעולם הקדום, שמוצאים בארצות הגשומות והמוכרות יותר. השימוש באבנים לא מסותתות או עם סיתות מועט, מצביע על תפיסה רוחנית של כוחות הטבע, ע"י האנשים שחיו כאן במדבר. כוחות הטבע ושאר הכוחות העליונים שהובנו כאן במדבר, כנראה הוליכו להבנה שהאל הוא  כוח מופשט השולט בכל ההוויה.

    איור 8

    איור 8 מצבה זכרית של בוגר עם שתי מצבות זכריות קטנות. אבנים מבורזלות לקישוט ולוח גיר להנחת מנחות, ממזרח לכפת פארן.

    איור 9

    איור 9  מצבה זכרית ומצבה נקבית עם משטח פולחני מצוקים.

    איור 10

     
    איור 10  מצבת עין  קדוחה, מגבעות קדם ממזרח לרכס מנוחה. העין באבן מהווה מעין האנשה.

    איור 11

     
    איור 11 מצבות אבן  זיכריות עם סיתות מועט שיוצר האנשה. מכפת פארן.

    בנוסף, נמצאו אבנים מחורצות בשלל צורות וטכניקות כנראה לצרכים פולחניים. חפצים  אלו נועדו לעידוד כוחות עליונים להשגת פריון, בריאות, שפע של מזון וכל מה שאדם נזקק לגופו, רוחו  ונפשו.

     

     

    איור 12  אבן למטרות פולחניות או לריפוי עם חרוטות ,מנחל עשוש.

    איור 12


     אתר פולחני מיוחד נתגלה על גבעת משאר גבוהה ליד נחל פארן, סמוך לכביש 90. באתר מזהים גומות ותעלות קטנות חצובות בסלע. האתר שימש כנראה לטקסי הקרבה, עם דם שנאסף בגומות. (ראו איור 7)

    אנו מזהים גם דרכים ושבילים עתיקים שחצו את האזור. סביר להניח שהיו בערבה אוכלוסייה קבועה שחייתה כאן ונוודים שבאו עם השיירות. לאורך הדרכים העתיקות, יש מתקנים מלווי דרך כחניונים, גלי סימון, אתרי פולחן, מבני תצפית וקברים של נוסעים שלא הגיעו למחוז חפצם. אנו מוצאים גם הרבה חרסים: חלק מהקרמיקה נוצרה באזור בתנאים פשוטים, מחומרים מקומיים ובשריפה של מדורות וחלק מהקרמיקה, הגיעה מחוץ לאזור, מבתי יוצר מסודרים, ובאיכות עבודה גבוהה ביותר. הדבר ניכר בעיקר בקרמיקה הנבטית. מתוך שלל הממצא, מעניינים שברי צלמיות נבטיות של בעלי חיים. צלמיות של גמלים, סוסים וחמורים - בעלי חיים ששימשו במסעות המדבר ובחיי היום יום.

     
     
    איור 13 חרוטת נבטית מנחל פארן. במרכזה מצבה עם שתי חיות מקרינות ושני עצי תמר מצדיה.משמאל יעל זכר כפות ליתד וכתובת באלכסון מלמעלה.

    איור 13


    השרידים המאוחרים, הקרובים לימינו, דומים מאוד לשרידים הקדומים. באתרי חניה רבים מוצאים פריטי אבן פרהיסטוריים לצד חרסים מאוחרים ממאות השנים האחרונות. מזהים גדרות אבן, משטחי מגורים במחסות סלע, חללים בין סלעים ששימשו כמגורים ואחסון עם תוספות בניה. בכל אתר מגורים כמעט, מזהים עקבות לגידול מקנה. יש משטחי רביצה, מכלאות לצאן וכן מלכודות לטורפים כהגנה על הצאן. כאן בערבה הייתה ממש תרבות של משק חי.

    איור 14

    איור 14  אתר מגורים עם שני בסיסי סוכות ומצבות תפילה סמוך למושב פארן. האתר תפקד לאורך אלפי שנים עד לעת החדשה

    איור 15

    איור 15 אתר מגורים במדרון עם מחסות סלע ותוספות בניה מכיפת עשת.

     

     

     

     

     

    איור 16  בסיסי סוכות מדרום לצוקים

    איור 16


    החפצים החשובים ביותר לרועי הצאן (בעיקר רועות), היו מוטות להסרת מזון מהעצים- בעיקר עצי שיטים. עם מוטות אלו שכמה מהם נאספו, הפילו עלווה, פריחה עשירה בחלבונים ותרמילי זרעים כמזון למקנה.

    בנוסף, מזהים עקבות מאורכים של נולי אריגה על גבי הקרקע סמוך לאתרי מגורים, אריגה מצמר שנגזז מבעלי החיים אותם גידלו. בנולים ארגו יריעות אוהלים ושטיחים מצמר צאן וגמלים. בין הפריטים הקטנים, נמצאו חלקי צמר, חוטים בשלבי טוויה שונים, מנור אורגים ופלך עץ. קערות חליבה לנאקות, נאספו במספר אתרים.

     

     

     

     

    איור 17  גדרות צאן  מצפון להר כיפה

    איור 17


    איור 18

    איור 18 חפצים ששימשו לטווית חוטים ואריגה. את הצמר טוו לחוט בעזרת הפלך. את החוט ארגו עם נול. הקרניים והמנור הפרידו בין החוטים.

    איור 19

    איור 19 כלים מעצי הערבה, נוחים לנשיאה ולא שבירים שהתאימו לחיי המדבר.

    איור 20

    איור 20  נאדות מעור שנשאו עמם מים מצפון הערבה. הנאדות הוכנו מעורות עיזים וחבלים מסיבי תמר

    איור 21

     איור 21 עקבה של נול על הקרקע סמוך למאגר עשת. זוגות האבנים יצבו את הנול.

    ההפתעה הגדולה שהערבה מספקת, אלו חלקות המזרע הקטנות שנמצאו באתרים רבים, בעיקר באזור רכס מנוחה. בערבה התקיימה חקלאות-בעל במדבר צחיח קיצון, חקלאות שהתקיימה בעיקר בשנים גשומות. מזהים משטחי הצפה, שחלקם ללא קווי אבנים וחלקם עם  קווי אבנים, לרוחב אפיקי זרימה של ערוצים. בשתי חלקות, נמצאו גם תעלות להגברת שפיעת המים לחלקות. בשתי חלקות נמצאו פסי חריש שקפאו באדמה היבשה.
    עבודת מחקר שנעשתה על הנושא, מראה שחקלאות זאת הייתה נפוצה במאות השנים האחרונות, אם כי תרבות חקלאית זאת, כבר מוכרת מלפני למעלה מ- 7000 שנה.
    בין הפריטים הקטנים, נמצאו מעל ל- 8 מחרשות עץ ושפע להבי חריש מברזל. נמצאו גם מגלי ברזל בכמה צורות, המכוונים לסוגי צמחים שונים שגידלו בעבר. ממידע מעלי אל מיסק (אללה ירחמו), אני יודע כי חרשו וזרעו רק אחרי גשם רציני שירד בסתיו. עדויות לכך מצאתי גם בכתובים. החריש של קרקע רטובה, הביא לשימוש בדקרים, להסרת הבוץ מלהבי המחרשות. הניסיון הראה לתושבי המדבר, שגשם מוקדם מביא בעקבותיו שנה ברוכה. היו שנים רבות שלא חרשו ולא זרעו כלל.

     

    איור 23  חלקת שדה  עם  קו אבנים כסכר מרכס מנוחה.

    איור 22


    איור 24
    איור  24  חלקת שדה מנחל דממה  עם פסי חריש.

    איור 24

    איור 25 מחרשות  ודקר להסרת הבוץ בעת החריש.

    איור 26

    איור 26 חריש בנגב עם מחרשת עץ ודקר (מתוך הספר "הבדווים במחוז באר שבע" עארף אל עארף).

    איור 27

    איור 27 גורן להפרדת הגרעינים מהקש מהר כיפה.

    איור 28

    איור 28 מימין מגלים בפרופילים שונים ששימשו לקציר של סוגי צמחים שונים. משמאל להבי מחרשה מברזל בזוויות שונות בהתאם לסוג הקרקע, מרכס מנוחה.

    איור 29

    איור 29 מעדרים וגרזנים לעידור ולעקירת שיחים בתחזוקת השדה, מרכס מנוחה.

    מרכיב נוסף ביכולת הקיום בערבה, היה האחסון של מזון מעונה לעונה. אחסנו גרעינים, חציר וקש . אחסנו בבורות באדמה ובחללים בנויים מאבנים ובוץ. את מקומות האחסון (מטמורות) אטמו מפני רטיבות. מזיקים ומכרסמים הרחיקו בעזרת ענפי שיחים ארומטיים. יתכן ואף קצרו עשב ואחסנו אותו לצאן לחודשי סוף הקיץ הקשים.  בנוסף לכך תושבי הערבה, נדדו ממקום למקום, לפי עונות השנה בכדאי ליעל את ניצול השטח. שפע אתרי החניה, מעיד על הניידות הרבה בערבה. בקיץ שהו סמוך לבארות מים ומעיינות. בחורף שהו באזורי רעיה והתבססו על גבי מים.

    איור 30

    איור 30 מטמורה (מחסן) בדווית, בנויה מאבנים ובוץ,  מרכס מנוחה.

    השילוב של משק חי ומשק מזרע, היה המפתח לקיום באזור הערבה. יש להניח שבשנים שחונות מאוד, תושבי המדבר נדדו עם משק החי לאזורים מעט יותר פוריים בשולי המדבר. אפשר להניח, שהיו עוד מקורות קיום בערבה, כמו מתן שירותים לשיירות שעברו בערבה, אספקת כוח אדם, בהמות, מכירת מזון ועוד. יש עקבות לכריה של גופרית בכיפת עשת ומעט עדויות להכנת פחמים.

    באתרים רבים מוצאים מסגדים פתוחים לתפילה. בקטנים שבהם מזהים קשת מאבנים הפונה לכיוון דרום מזרח, לעבר מכה, העיר הקדושה למוסלמים. במסגדים הגדולים מזהים משטח מסוקל מוקף באבנים ומתוחם, עם קשת (מחרב) . המסגדים נפוצים ליד תוואי הדרכים שחצו את הערבה וסמוך לאתרי מגורים כפי שמוצאים ברכס מנוחה.

    איור 31-1

    איור 31-2

    איור 31 מימין קשת תפילה  (מחרב) הפונה למכה מצפון לנחל שפן. משמאל מסגד זעיר מכפת עשת. 

    מוצאים בערבה גם הרבה חרוטות סלע. חלקן בנות אלפי שנים, חלקן מאוחרות. מזהים סימני כתב ,ציורים סכמטיים של בעלי חיים ,אנשים וחפצים. ישנם סצנות של צייד, פולחן ואפילו לוח משחק נמצא.

    איור 32-1

    איור 32-2

    איור 32 מימין לוח משחק חקוק בסלע עם גומה מימין לשמירה על אבני המשחק, מנחל ברק. משמאל סצנת מרדף  של יעל ונמר מפסגה בסמוך למפלי יהושוע.

    רבים מהחפצים שנמצאו, מספרים במשהו על חיי האנשים שהיו כאן פעם - ולא רק בהיבט הדתי. כמו חץ ברזל לעת קרב וציד, רובים, חרב ושבריה להגנה ומלחמה. אך גם מקטרות אבן וחרס לעת נחת. מצתי ברזל (זנד) שבעזרת להבי צור וסיבים עדינים, שנלקחו מצמחי המדבר, הפיקו אש. שברי  צמידים וחרוזים להתהדר בהם, לוח משחק חקוק בסלע ועוד ועוד ממצאים מציגים חיים מגוונים. 

    איור 33

    איור 33 סצנת צייד מנחל ברק.

    איור 34

    איור 34 חץ ברזל מאזור עידן.

    איור 35

    איור 35 חרב בנדן של עץ ושבריה עם ידית של קרן מהערבה.

    איור 36

    איור 35 מצתים מברזל ושברי תכשיטים. את המצית (זנד) היו מעבירים בכוח על פיסת צור חדה עם פיסת סיבים עדינים שהיו קולטים את הניצוץ.

    איור 37

    איור 37 מקטרות מחרס ואבן שנמצאו בערבה

    סיכום:

    סקירה  זאת מציגה את מקורות הקיום בערבה ומשהו מחיי הרוח של מי שחי כאן  לפנינו. אני מוצא שחשוב ומעניין להכיר עד כמה שניתן, שרידי חיים אלו. בני האדם שחיו כאן לפנינו, התקיימו בתנאים מאוד קשים אך מצאו את הדרכים להתקיים כאן ולחיות חיים  משמעותיים.

    יש חשיבות רבה לנו כתושבי הערבה, וגם למי שלא חי כאן, להכיר ללמוד את החיים שהיו כאן בעבר.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!
התחברו על מנת לפרסם תגובה