ההלוויה התקיימה ביום ראשון, 27.11 ג' בכסלו תשפ"ג בשעה 15:00 במושב חצבה.
מקבלים מנחמים בבית משפחת שחר, משק מס' 137 בחצבה עד יום שלישי 29/11 .
קורות חייו
יעקב פטל (פטאל) 1946-2022
ארכיון חצבה מרכין ראשו בצער על מותו של חברינו יעקב פטל (פטאל)
יעקב נולד בעיראק – בן זקונים להוריו שמואל ופלורה. בעקבות ההחלטה לעלות לישראל, עצרו את אביו. בשנת 1951, במסגרת מבצע עזרא ונחמיה, אימו אחיו והוא עלו לבדם לישראל, נקלטו במעברת שער העליה, אביו שוחרר מהמעצר בעקבות התערבות מכר שנשא תפקיד גבוה במשטרה, ושחרר אותו, והאב הצטרף אל המשפחה שעברה בנתיים למעברה בפרדס חנה.
בהמשך עברה המשפחה למעברה בקרית אונו, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו. יעקב למד בבית ספר מקצועי מסגרות והשתתף בפעילות של תנועת הנוער העובד והלומד, והלך לחוג צילום.
לצבא יעקב התגייס לגרעין נח"ל של בני הקיבוצים שיועדו לסייע לעבודה במפעל בקיבוץ רביבים. בטירונות – במחנה 80, פגש יעקב חברים מבני המושבים שעשו איתו טירונות, עם שניים מהם היתה לו היכרות מוקדמת, והוא החליט לשנות כיוון, ולהצטרף לחבריו בגרעין חצבה – הגרעין הראשון, שיועד להתיישב בהיאחזות הנח"ל המרוחקת בערבה.
יעקב שהיה מסגר מוכשר ביותר החל מיד לסייע בעבודות הנדרשות. בהיותו איש טכני מוכשר ידע למצוא פתרונות שיסייעו לחברי ההיאחזות. הוא הקים את סככות ההודים במושבוץ, והקים את "הפטליה" – הקיוסק שהקימו בהיאחזות והיווה את מוקד הפעילות בשעות הערב.
עם המעבר ליישוב הקבע, בינואר 1972, העביר יעקב את ה"פטלייה" לאחד מהבתים שנבנו במושב ועדיין לא אויישו. עם הפיכתו של המבנה לגן ילדים נסגר המוסד,
במקביל להיותו חקלאי, יעקב המשיך ביוזמות מיוחדות – כאשר חבר מכפר קיש נתן לו דגיגים קטנים של קרפיונים ואמנונים, יעקב גידל אותם באחד השדות ליד נביעה של מים ארטזיים, חבר נוסף – קבלן שעבד במקום, חפר לו בריכה קטנה, והחברים באו לדוג את הדגים הרבים. לאחר שחברת מקורות סגרה את "מקור המים", העביר פטל את הדגים למאגר המים. "הענף" נסגר עקב חשש ממיקוש במאגרים.
יעקב היה צלם מחונן , הוא היה מסתובב עם המצלמה בכל רחבי היישוב ומצלם, נופים, אנשים אירועים, ובעיקר ילדים. יעקב היה מגיע לגני הילדים ומצלם את כל הילדים בתמונות מופלאות , שלאחריהם היה מעביר למשפחות את יצירותיו הרבות, הנמצאות ברבים מבתי היישוב.
יעקב גם אהב לארח ולהתארח אצל החברים –ריחות של סירים התבשלו להם בחלל המטבח והפיצו ריחם לכל עבר, כאשר האורחים וילדיהם קופצים ומשתוללים בספות בסלון הבית. לרבים זכור יעקב מגיע עם סלטים גדולים שהיה מכין לחברים ברחבי המושב.
אהבה גדולה נוספת של יעקב היתה בעלי חיים – בעלי כנף, נחשים, תרנגולים, ובעיקר כלבים. אותם ראית תמיד לצידו. זכור לכולם הכלב שהיה ממתין לו ליד הטרקטור כשיעקב היה נוסע לכמה ימים מהמושב.
דמותו הצבעונית, החייכנית, תמשיך ללוות את חברי המושב, משפחתו, חבריו ומכריו
יהי זכרו ברוך
תגובות