נעמי נפטרה ביום ג' 5.9.2023 ותרמה את גופתה למדע.
יושבים שבעה בבית אחיה יואש, סמטת מזל דלי 4 יפו העתיקה החל מיום שישי 8/9 10:00-16:00 ובימי א'-ה' בשבוע שאחרי 17:00-22:00
קורות חיים
נעמי נולדה ב-21.10.1939, בבאר-טוביה, בת לשושנה ויוסף ואחות ליואש.
שנות ילדותה עברו עליה במושב, ולאחר סיום כתה ח' בבית הספר "היסודי" המשיכה את לימודיה בכפר הירוק– שם נחשבה לרפתנית מדופלמת, בצד התרכזות בכל ציץ וצמח שנקרה בדרכה – והיו דרכים רבות בטיולים ללא ספור.
לקראת הגיוס התגבש בתנועת המושבים גרעין, אשר גויס לנח"ל, ולאחר סדרת אימוני הטירונות ואלה שבאו אחריהם כמו קורס מרגמות (על נעמי אפשר להאמין גם בענין זה)– הגיע שלב ההתיישבות.
הגרעין הקים את היאחזות בארותיים בסביבות 1958 (כיום: עזוז) מדרום לניצנה;החבורה הזו, רחוקה מכל שליט ושלטון, יצרה לעצמה אורח חיים משלה, אשר לגבי נעמי כלל בין היתר את חציית הגבול הבינלאומי– עד היום לא ברור עם בכוונת מכוון או בטעות אנוש. המהומה שקמה נרגעה איכשהו ובכל מצב הסיורים המדבריים בכל הכיוונים היו לחם חוקם העיקרי, אך הגיע גם מועד השחרור.
בשנת 1959 התנחל הגרעין בנורית - כפר עבודה נטוש בגלבוע, בהמתנה לעלייה על הקרקע בחלק הדרומי של עמק יזרעאל, שהיה אז מאוכלס בעיקר על ידי מושבי עולים. מושב רם און הוא התוצאה.
נעמי נישאה לחברה לגרעין, מיכה אנקורי מכפר ויתקין, והם עברו בעקבות צורך משפחתי לכפר ויתקין. אולם הנישואין לא עלו יפה והם נפרדו ונעמי פנתה ללימודים במכללת הדסה בירושלים.
במפגש אקראי עם שי בן אליהו בבית תנועת המושבים הוא העלה הצעה של תפקיד מנהלת חשבונות בעין יהב.
לנעמי לא הייתה שום הכשרה בנושא זה (פרט אולי לירושה גנטית מצד אמא שלה, שעסקה בכך בבאר טוביה כמה שנים לפני לידת נעמי ואול גם מעט לאחר מכן).
אבל המעבר לנגב הסתדר לה יפה.
ב1967 הגיעה נעמי למושבוץ עין יהב כמה חודשים לפני המעבר ליישוב הקבע.
והפכה להיות מנהלת החשבונות המיתולוגית של המושב.
בחריצות, התמדה וויתור על הרבה מהנאות החיים היא הייתה שקועה בעבודה עד מעל לראשה.
אהבת חייה היו הצמחים והגינה המטופחת סביב ביתה אותה חשפה ברצון לכל המתעניין.
אישה חכמה ומיוחדת שתמיד ראית אותה כפופה מעל הלוקשים של החשבונות, או עודרת בגינה.
היא טיפחה חתולים ודאגה לכל מחסורם.
חברותיה הקרובות הכירו אותה כאשת ספרות וצרכנית תרבות, פריקית של עיתון הארץ.
בשנת 2014 יצאה לפנסיה ועברה לגור בדיור מוגן באפעל, גם שם עסקה קצת בגינון ע"פי בקשתה. היא שמרה על קשר טוב עם חבריה בעין יהב גם לאחר עזיבתה.
נעמי נפטרה ביום ג' 5.9.2023 ותרמה את גופתה למדע.
יהי זכרה ברוך!
מתוך עיתון היובל לעין יהב
"חשבונות, חשבוניות, מספרים,מעמ"ים,קבלות, הכנסות והוצאות,זה לפרנסה.
קסם של גינה,סימפוניה של צבעים,פינות נסתרות עם עונות השנה משוחחות, יצירה של שלווה והרמוניה, זה לנשמה."
נעמי זולר בחצר ביתה בעין יהב
מספר המתכונים של עין יהב - עוגת תפוחים של נעמי זולר
כתבה צצה פורת עם פרישתה של נעמי (ינואר 2014 )
בלי להרגיש חלפו להן השנים
ונעמי מסיימת תקופה בחיים
הקומה השנייה מרכינה ראשה
יש איזה עצב של שינוי מגמה.
נעמי ראש פתוח מלא ידע וזיכרונות
נעמי ראש שזוכר ותמיד יש תשובות.
היא אחת שקל לכבד ולומר תודה
אחת שעושה, נותנת לא מבקשת חזרה.
לא עוזבת באמצע משימה
ביום ובלילה ואין מנוחה.
זה רגע של פרידה מהרגלים קבועים
רגע שמבינים שחייבים שינויים.
ועכשיו השמיים נפתחים
צריך להתרגל ולהפנים
כי גם בלשנות יש עננים.
קחי את הזמן תעברי ללחם ממצות
שמרי על הגינה ותמשיכי ליהנות.
תחשבתי על זה כשתפקחי עיניים
ותביטי סביבך בסקרנות
לא תמצאי את הניירות וכל חשבונות הסיוט
מאחלת לך שתיהני מהשינויים
ותגלי שיש המון חיים אחרי המשרדים.
שבע כהן עם נעמי בדירתה של נעמי באפעל
דברים שנשא אמנון נבון בפרישתה של נעמי, ינואר 2014
נעמי תרשם בדפי ההיסטוריה כמנהלת החשבונות המיתולוגית של עין יהב, מראשית המושב במשך כמעט 50 שנה.
זוכרת כל מספר וכל נייר שעבר לנגד עיניה. ניהלה את המושב בפועל כשהמנהלים הנבחרים לא ידעו כמה זה 1+1.
שרדה עשרות מרכזי משק וגזברים שבאו והלכו כלעומת שבאו, וכן מאות ואלפי ביקורים של חברים שבאו להנה"ח, היו בטוחים שמצאו טעות, בלבלו את המוח ותמיד יצאו בידיים ריקות.
מעולם לא ישבה על כסא. עובדת ביום ובלילה ותמיד יש אור בחדר הנה"ח.
כשמישהו מתקשר למשרדה הוא יודע שצריך לחכות וּלנצל את מלוא הזמן שבזק מאפשר לטלפון לצלצל. יש סיכוי כלשהו שהיא תרים בסוף את הטלפון.
לא תיתן לך לצאת ממשרדה לפני שתספר לך את כל הבדיחות שקראה בעיתון "הארץ". נעמי, אותי העיתון הזה לא מצחיק. זה עיתון של ס*מולנים.
תפוח עץ אחד מספק לה את כל תצרוכת הקלוריות היומית. עכבר שהצליח לחדור לביתה מת מרעב.
כל מה שרע במושב זה בגללה.
כל מה שטוב- גם בגללה.
והריבית, זה רק בגללה. סטנלי מוריד ונעמי מעלה.
עוד לא נולד מי שדאג כמוה לאינטרסים של המושב.
מעולם לא הצלחתי להבין את כתב ידה על המסמכים שמחזירה לי, אבל אני תמיד יודע שזה משהו רע.
פעם הבאתי לה חשבונית של גרבי ניילון שקנתה זוגתי וכתבתי עליה "גרבי עבודה לָתאילנדית". היא החזירה לי אותה וכתבה: "במה בדיוק עובדת אצלך התאילנדית הזו?"...
החשבון לחבר נראה תמיד כאילו שהחיובים הם זיכויים, זה נותן שנייה של הרגשה טובה עד שמבינים שזה בעצם להפך.
כשהיא לא במשרד אז היא עובדת בגינה שהיא הכי מטופחת במושב. גרגר אבק מביא לה את הגָ'אנָאנָה ועדיף לא להתקרב אליה. לאחרונה החלה לגדל חתולים.
אתמול בלילה חלמתי שעם פרישתה נפסיק לשלם מס מושב. לא רציתי להתעורר.
שגיא, עכשיו כשנעמי מסיימת אולי זו הזדמנות לבטל את המיסים?
לשון לחשה לי שאשר קרוק הציע לה להתגייס למילואים בין ה-10 ל-15 בכל חודש כדי לגמור בזמן את המע"מ. אני חושב שהוא ישלח לה צו 8 כבר בראשון לחודש.
נעמי, את עוד תגלי שיש חיים אחרי הנהלת החשבונות. תקני מחשב, תשחקי בסוליטר ופריסל ואולי בנוסף לגינה ולחתולים תגדלי גם אוגר ודג זהב באקווריום.
עם מוח חריף כמו שלך תוכלי גם לפתור תשבצי הגיון. באם תתקשי רוביק רוזנטל יעזור לך.
כולנו עוד נתגעגע אליך.
* זו לא טעות...
נעמי וחברות
תודה ענקית אחרי כל כך הרבה שנים של נאמנות ומסירות.
אמנון נבון
תמונות: באדיבות ארכיון עין יהב, אסתי סלע, שבע כהן, לילי פיטן
תגובות