ההלוויה התקיימה ביום ד'. ז' בתשרי תשפ"ה, 9 באוקטובר 2024, בשעה 17:00 בבית העלמין במושב חצבה.
יושבים שבעה בבית המשפחה, משק 56 בחצבה חמישי, ששי, ראשון-שלישי . שישי 9:00-13:00 , בחמישי, ראשון-שלישי גם 17:00-21:00.
קורות חיים / הספד המושב
היום התבשרנו על מותה של חברתנו האהובה – הגננת הראשונה של חצבה – אריאלה – לאחר מאבק עיקש במחלת הסרטו.
אימה של אריאלה עלתה לישראל כנערה מפולין עוד בשנות השלושים, ואביה, ששרד את מחנות ההשמדה הגיע לישראל ב-1947, לאחר תקופה שהייה במחנות המעבר בקפריסין. הזוג הצעיר הכיר בטבעון והתמקם בה שם נולדה ביתם היחידה אריאלה.
עד סיום כיתה ג' – התגוררה אריאלה בקרית טבעון. בקייץ 1959, ללא כל עבודת הכנה מוקדמת- הודיעו לה הוריה שהם עוברים להתגורר בהמבורג גרמניה. לאריאלה אפילו לא נותר זמן מספיק להיפרד מחבריה בישראל.
אריאלה שלא ידעה גרמנית – למדה תוך כ-6 שבועות קריאה וכתיבה, והצטרפה לבי"ס לבנות בהמבורג, אריאלה לא הסתירה את יהדותה, וענדה בהתרסה שרשרת עם מגן דוד מול צוות המורים שחלקם היו נאצים.
לאחר סיום לימודי התיכון, החליטה אריאלה לחזור לישראל – היא פנתה עצמאית לסוכנות היהודית, נרשמה לאולפן בקיבוץ יפעת – ועלתה בגיל 19 לישראל לבדה.
לאחר כמה חודשים באולפן, נרשמה אריאלה לסמינר הקיבוצים שם למדה במסלול גננות, סיימה את לימודיה בשנת 1972, והתחילה בחיפוש עבודה.
ההצעה הראשונה היתה בקיבוץ מעגן מיכאל – ההגעה לקיבוץ לא היתה פשוטה והיא נאלצה לעמוד בחשיכה בתחנת האוטובוס בשעות החושך, ולנסוע בטרמפים חזרה לביתה – מה שגרם לה להחליט מיד שמעגן מיכאל איננו המקום עבורה.
חברתה אותה הכירה בלימודים, עלמה כפרי, הציעה לה לבוא לעבוד כגננת במושב הצעיר. ביולי 1972 הגיעה אריאלה לביקור במקום – שם גם נפגשה לראשונה עם אשר. כשהגיעה בחודש אוגוסט לחצבה, הצעות המגורים היו או מגורים לבד, או לבחור להתגורר יחד עם אחד הרווקים – הבחירה היתה ברורה ואריאלה החליטה לעבור להתגורר בביתו של אשר.
אריאלה, הקימה יחד עם רחלי שדה את גן הילדים הראשון של חצבה – רחלי היתה אחראית על הפעוטון ואילו אריאלה היתה הגננת של הבוגרים. משרד החינוך לא ממש היה מעורב בפקוח ובהעברת התכנים לדור הצעיר ואת כל העבודה הפדגוגית בנו שתי הגננות הצעירות יחדיו. בשעות היום עבדה אריאלה בגן ואחר הצהריים המשיכה בעבודה בשדה.
לאחר כמה חודשים נישא הזוג הצעיר בטבריה. וקבע את חצבה כביתו. בשנת 1974 נולד בנם הבכור עדי, ובהמשך נולדו שתי הבנות – נועה וענת.
בשנות ה-80 המאוחרות אשר קיבל הצעה להקים חווה חקלאית בדרום אפריקה ולאחר כמה חודשים אריאלה הצטרפה אליו. משבר המושבים ופירוק האגודה החזיר את המשפחה לישראל, לאחר כ-8 חודשים.
שלושת ילדיהם ו-8 נכדיהם בחרו להמשיך להתגורר בערבה – עדי ומשפחתו במושב עידן ונועה וענת ומשפחותיהם בחצבה
בשנה האחרונה ליוונו את אריאלה במאבקה העיקש במחלה הארורה.
נזכור אותך אריאלה תמיד – עם העיניים הכחולות, החיוך התמידי, טוב הלב השופע, והאופטימיות האין סופית.
כואבים, עצובים, מרכינים ראש ומשתתפים בצער המשפחה
יהי זכרה ברוך.
קרא: אורן קורין
תגובות