ההלוויה התקיימה ביום א', כ"ט בניסן תשפ"ה, 27/04/2025 בשעה 17:30 בבית העלמין בצופר.
יושבים שבעה בבית המשפחה בשעות 10:00-13:00, 17:00-20:00, שישי: 10:00-14:00
קורות חיים / הספד המושב
צביה נולדה בשנת 1956 בדרום אפריקה – להוריה סאני וג'ודי וכתאומה לאחותה יעל. לאחר מספר שנים נולד אחיה מוקי. כשהייתה צביה בת 5 עלו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבו ברמת השרון.
בכל שנת הילדות והנעורים גדלה צביה ברמת השרון כשהיא תמיד מוקפת במשפחה חמה ואוהבת ובהרבה חברות וחברים.
צביה התגייסה לגרעין נחל ויחד עם שותפיה לגרעין הם הגיעו לקיבוץ מפלסים. שם הכירה לראשונה את יהודה – בן הקיבוץ שכבר היה חייל משוחרר. לאחר השירות הצבאי עברו צביה ויהודה לקראון שם נולדה בתם הבכורה – דנה.
צביה למדה באוניברסיטת תל אביב פסיכולוגיה ולשון עברית. ויהודה למד בפקולטה לחקלאות.
בשנת 1982 עברו יהודה וצביה לערבה למושב צופר והקימו בית חם. ילדיהם האהובים יוני , גיל ובן הצטרפו למשפחה.
צביה עבדה בשדה החקלאי בקטיף עגבניות כשיוני בנה בבטנה.
בהמשך דרכה החליטה צביה ללמוד בסמינר למורים במכללת קיי. היא עשתה תעודת הוראה והצטרפה לצוות מורי האנגלית בבית הספר. ילדים וילדות רבים זכו להיקרא "התלמידים של צביה" ולינוק ממנה את אהבת השפה, את יופייה ואת חשיבותה.
כשיוני, בנם של צביה ויהודה חלה במחלת הסרטן הייתה צביה אמא לביאה. במסירות נדירה היא דאגה לכל טיפול ולכל מענה עבור יוני. בדרכה היא ריפדה כל פינה בחצר ובבית שיוני שלה ירגיש עטוף וחזק. במשך שנתיים היא הייתה לצדו נלחמת למען ההחלמה שלו מבלי לעצור לרגע ומבלי לאבד תקווה.
יוני נפטר בשנת 2007 וצביה התמודדה עם בני המשפחה מפרידה כואבת מבנה, בחרה לעשות שינוי בחיים המקצועיים. היא יצאה ללמוד משפטים ולאחר מכן גם ניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון. צביה לא ויתרה. היא התפתחה בדרכה המקצועית והאמינה בדרך של פיוס ושלום.
בשנת 2015 הקימה המשפחה את יקב מואה. צביה אהבה את היקב. את היינות המשובחים ובעיקר הייתה מאושרת כשראתה את יהודה מחייך בחלקת האלוהים הקטנה המשותפת שלהם.
לפני שנתיים חלתה צביה. בכל תקופת המחלה צביה הייתה אופטימית. כל כך אופטימית היא לא ויתרה לרגע והאמינה שיש בה את הכוחות להתגבר על המחלה. בכל מפגש אתה, על מדרכות ודשאים בתקופה האחרונה – כשכבר ישבה על כיסא גלגלים, היא סיפרה על הבדיקות ועל הטיפולים עם אמונה גדולה שתיכף הכל יסתדר והיא תחלים ותנצח.
צביה, אשת איש ומשפחה. אמא מסורה וסבתא אהובה ואוהבת נלחמה על חייה עד נשימתה האחרונה. אהבתה העזה לבני המשפחה ותשוקתה הגדולה לחיים היו עבורה עולם ומלואו. היא האמינה בכוחו של האדם ובכוחם של בני המשפחה ולרגע לא ויתרה.
צביה חברת המושב שלנו נפטרה הבוקר. לידה של בני המשפחה שלרגע לא עזבו את ידיה. אנו מבקשים לחבק אתכם – יהודה, דנה, גיל ובן וכל בני המשפחה.
ואת צביה היקרה,
נוחי עכשיו, מגיע לך לנוח ופגשי את יוני שלך במרומים. חבקי אותו חזק ויחד תספרו שנים ארוכות של געגועים.
אנחנו כאן – בבית שלך, במדבר שלך, נבקש תמיד ללמוד את האופטימיות הנדירה שהייתה נר לרגלייך, ואת אהבת האדם והחיים.
מחבקים ואוהבים.
בית צופר
28.4.2025
תגובות