ההלוויה התקיימה ביום שלישי, 24.6.25 , כ"ח בסיון תשפ"ה בשעה 18:00 בבית העלמין בעין יהב
יושבים שבעה בבית המשפחה בעין יהב , משק 60 , לאחר ההלוויה ועד השעה 22:00
קורות חיים | הספד המושב
היום אנו נפרדים בצער ובכאב מחברתנו היקרה ציפי דובר.
ציפי נולדה במֶקְנֶס שבמרוקו, בשנת 1944, להוריה סול ומשה סייג. היא נולדה בבית ומכיוון שלא נרשם תאריך הלידה היא 'אימצה' לעצמה את ה- 25.3.1944. השישית מבין 10 אחים ששישה מהם נולדו במרוקו והשאר בארץ.
אביה היה פעיל מאד בקהילה היהודית וב- 1948 ,עם הקמת המדינה, קיבלו הודעה מהסוכנות היהודית שעליהם להתפנות במהירות.
הם הועמסו על משאית לרבאט ובחופי מרסיי עלו על אוניה, שאספה ניצולי שואה מרחבי אירופה.
הם הגיעו ארצה לפרדס-חנה ומשם עברו לירושלים, שהייתה משאת נפשם. שם מצאו בית נטוש ויפהפה בו גרו כ-30 שנה.
ציפי למדה בבי"ס כרמלי במושבה הגרמנית והוריה למדו עברית באותו בי"ס אחר הצהרים.
היא הייתה נערה פעילה, בספורט וריקודי עם, הייתה חברה בהפועל ירושלים וזכתה להתעמל עם אַגְנֶס קֶלֶטִי שהגיעה באותן שנים ארצה.
בסיום כתה ט' יצאה במסגרת תנועת הנוער לעבוד בקיבוץ כברי והתאהבה במקום.
בגיל 14- עברה לכברי בעקבות אחותה, והשתלבה בחיי הקיבוץ.
ציפי אמרה לא אחת, שהוריה המאמצים רפול ושושנה שפר, היו דמויות מעצבות בחייה.
ב – 1962 התגייסה ושירתה כמדריכת גדנ"ע שם פגשה את גדעון וב-1964 הם נישאו. כזוג שהגיע משני קיבוצים הם חיו שנתיים בכברי ושש שנים בכפר מנחם.
ב-1965 נולדה בתם איילה וב-1968 נולדה יעל.
ב-1970 הגיעו לעין יהב וכאן נולדו ילדיהם דור ורון.
ציפי הקימה עם גדעון משק ומשפחה לתפארת והייתה שותפה מלאה בעבודות השדה, אך למדה גם הנה"חש ועבדה במושב ובשלה"ב.
כמו כן למדה "גישור" ועבדה תקופה מסוימת בביה"ס שיטים כמטמיעה של הגישה.
היא הייתה פעילה בוועדות ובחגי מושב ובשנים האחרונות הייתה אחראית על ערבי שירה לגיל השלישי בשיתוף עם זהר ניר.
נכדיה המוכשרים מנגנים, שרים ומופיעים במקומות שונים.
בציפי בערה התשוקה לעסוק באומנות והקרמיקה הייתה עבורה התרגשות גדולה.
היא למדה והתמקצעה, הקימה סטודיו בביתה ולימדה תלמידות רבות, צעירות ומבוגרות, בסבלנות ובלב פתוח ואוהב.
ב – 2018 נפטר גדעון בן זוגה היקר.
ציפי תיזכר כאישה יפה, פעלתנית ומוכשרת. אומנית מהשורה הראשונה ובעלת יכולת ביטוי. אמא עוטפת לילדיה וסבתא מעורבת בחיי נכדיה. חברת אמת ואוהבת חברה.
היא תחסר מאד לכולנו.
יהי זכרה ברוך.
הספדים
ציפי אחותי היקרה,
במה להתחיל – ידידות מופלאה שהתחילה לפני 55 שנים.
כשהגעתם לעין יהב , את וגדעון ושתי הבנות המקסימות, מאיר ואני היינו ותיקים. כבר 4 חודשים במקום ואנו הוותיקים קלטנו אתכם.
על הפגישה המיוחדת שהייתה לך עם מאיר דיברנו רבות. הגעת לחצר ביתנו ולפניך מכסיקני פצוע בפניו. נדהמת – אני הייתי עם הילדים בכפר חיטים. גם אני הייתי פצועה ונסעתי לרופא אצל הוריי. מאיר לימד אותי לרכב על הטוסטוס וזו הייתה התוצאה. ומאז השתלבו דרכנו, הקמנו משקים לתפארת, הקמנו משפחות וילדינו גדלו ביחד.
באיזה שהוא שלב מאיר וגדעון החליטו שמספיק להם מאתנו ועלו השמימה.
אנו נשארנו שתי אלמנות עם ילדים ונכדים.
אנחנו בחרנו בחיים וקראנו לעצמנו האלמנות העליזות. עכשיו את מצטרפת אליהם. מסרי להם ד"ש ואני אמשיך פה למטה עם כל הצאצאים.
היי שלום אחותי. סיימת לסבול.
תחסרי לי מאד.
אסתי אסא /חברה / בעין יהב משנת 1969
24.6.2025
בהפגנה - יולי 2021
דבר אחד בטוח בעולם
מחר תזרח השמש
האמנם?
השמש פרשה עלי את קרניה המלטפות כל חיי
הקרניים הנעימות, האוהבות והמטפחות שלה
ליוו אותי
מלוות אותי
השמש הגנה עלי ולימדה אותי
על חברות והכלה
על מסירות ועבודה ויצירה
על כבוד כלפי עצמי וכלפי אחר
על קשרי משפחה חזקים
השמש הזו פרשה את קרניה לכל קצוות תבל
צפתה בכל חמציץ, נכנסה בכל סדק
הייתה כה אהובה בכל מקום שאליו הגיעה
ושטפה את הנוף באור חמים
ואני, הערצתי את השמש
על רגעי הריקוד וההילולה
וגם על רגעי ההתמודדות עם מה שהחיים מביאים
אהבתי את השמש על כל מה שהייתה
ותמיד תהיה
בשבילי
ובכל אשר הלכתי
היא הייתה שם
זורחת בכל עונה
בכל פיצול שבילים,
בדעותיה ובחכמתה
נגעה בי,
קרן שמש נעימה
השמש היא לא רק אור
היא גם הרוח שבצמרות העצים
הנחל שלעיתים שוטף
והיא גם הציפור הדואה מעלי תמיד.
דבר אחד בטוח בעולם
מחר תזרח השמש
ונותרתי שואלת.
האמנם?
.סבתא שלנו, השמש שלנו, אוהבים ומתגעגעים לנצח
מידבא פטריק / נכדה
28/4/2003 קישוט בבריכה לקראת בר המצווה של ינוש
2014, בקיבוץ צובה. מדף הפייסבוק של ציפי
ציפי דובר בחגיגת יצירה בחנוכה בפארק ספיר 5.12.2010
זוכרים את ציפי
ליום הולדת 65 של ציפי
ציפי דובר יום הולדת 65
הצמ"ם אינו שוקט ואין רגיעה
הרעיונות רצים כמו אוויר לנשימה.
מחפשים סיפור שייתן מחשבות
מחפשים אמנות לנשמה ולחלומות
מסתכלים סביב מה השתנה,
אולי חוויה מיוחדת אצלנו בערבה?
וככה באות ההחלטות צעד אחר צעד
ונבנית התוכנית וכובשים עוד יעד.
הפעם ציפי ולגיל אין משמעות.
הגיל אצלה זו פונקציה נוספת של איכות.
קמטים קטנים שמתווספים ומקבלים אישור
מצטרפים לפתרונות מעשיים בשיחה וגישור.
גם הכדרות כבר תופסת מקום ועוצמה
ואין כמו הנכדים לסגור את העסקה
וככה ביום של שתים עשרה שעות
הזמן הוא נכס אפילו בדקות
ובנימה אופטימית נברך אותך ציפי לחיים של עשייה
לא לשקוט על השמרים לשום מטרה.
וצעד אחר צעד בלי להביט לאחור
לשעוט אל האופק ולא לעצור
ואנחנו נפרגן נפתח חלון
נציץ להצלחה נאשר את הסגנון
ובכל שנה ושנה נעביר חוויות על היום
ונשמור על החיים הטובים כי זה סוד החלום.
צצה פורת ז"ל . 1.4.2009
בסטודיו של ציפי - נובמבר 2015
הודעה משימעלה (שמעון גוטהלף).
שמעתי בצער את ההודעה על מותה של ציפי ואני משתתף בצערכם הרב.
חברה יקרה שעבדתי איתה ועם גדעון שלה עשרות שנים.
בהתחלה חשבתי שהיא פולניה בלונדית נחמדה ואז היא צחקה עלי ואמרה שהיא מרוקאית. חבל על דאבדין ולא משתכחים.
שימעלה.
תגובות