כתבה נטע אור , עין יהב
צמח החודש – בלוטנית מפורצת או "לכל איש יש שם"
לאחר רב שיח (צ'ט) אודות שיח הבלוטנית המפורצת, שהתנהל בנובמבר 2025 בין חברי קבוצת "גינת-בר במדבר", ותמונות מרהיבות של פרחיה שהחבר'ה שלחו, החלטתי להקדיש לה את המדור "צמח החודש" וזה ממש מתאים, כי לא סתם משך השיח האפרפר את תשומת ליבם של המשוטטים בשטח בעת הזאת, שכן הוא מאותת בפרחיו, בצבעי הלילך בסגול-ורוד, שכאן סתיו.
לבלוטנית –כמו לרבים מן הצמחים הרב-שנתיים במדבר, זו עת התעוררות והנצה וצמיחה, בחלוף חום הקיץ ובהתקצר הימים הקשים (ללא תלות בגשם). שתי תקופות פריחה שופעת יש לבלוטנית – בסתיו ובאביב, וגם ביניהם ימצאו פרחים על השיח.
כפי שמקובל ניגש קודם-כל לתיאור הצמח ולהכרות קלה עימו, ולאחר מכן אני רוצה לרכל קצת על המשפחה (זה מעניין אם מכירים מישהו חדש, לא?) ולבסוף לספר לכם על ידידות ארוכת שנים עם הצמח הזה (לפחות מצידי).
ובכן – זהו שיח מסועף וסבוך בתוך עצמו שנופו כחצי כדור הגדל לגובה ורוחב 2-1 מטר.
ענפיו דקים וקשתיים ונושאים עלים בשרניים מעט, מפורצים מעט (מכאן שם מין הצמח) בצבע ירוק-אפרפר, בעיקר בחלקם התחתון והתיכון.
בהיקף השיח בולטים הענפים הדקיקים, שעליהם דלילים וקטנים יותר וענפים אלה נושאים את התפרחות. הפרחים, כאמור, בצבע ורוד-סגלגל, דמויי משפך עם צינור כותרת מאורך.
מה שמשווה לפרח את חינו הרב הוא עמוד העלי הארוך והעדין המתעקל בחן, ושלושת האבקנים ארוכי הזירים, שלעיתים שונים באורכם, הבולטים מתוך הכותרת. (כאן כדאי לציין כי הפרח בעל "עטיף פשוט", כלומר - רק דוּר אחד של עלי עטיף – עלי כותרת או עלי גביע, ולא "עטיף כפול" הכולל פרח בעל כותרת צבעונית, בדרך-כלל, וגביע ירוק מסביב לבסיס הכותרת).
בחלקו התחתון של צינור הכותרת, הנפוח קמעה, (כי שם נמצאת שחלת הפרח שתהפוך לפרי) יושבות בלוטות קטנות מעוגלות, שעם חנטת הפרי גדלות ונעשות דביקות.
הפרי הבשל דמוי אלה קצרה, המכוסה בלוטות (מכאן שם סוג הצמח), דביק מאד ונדבק לכל בעל-חיים שרק נוגע בו קלות וכך תופס טרמפ ומפיץ עצמו למרחוק.
הבלוטנית המפורצת צומחת רק בערבה, בבקעת ים-המלח ובמורד הנחלים היורדים לערבה. היא איננה נפוצה מאד אך מצוייה למדי.
וכעת למשפחה: משפחת הלֵילניים.
השם העברי שהופיע לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, תורגם מהשם המדעי בלטינית ונובע משמו של סוג חשוב במשפחה, שפרחיו נפתחים לפנות ערב ופורחים בלילה. סוג זה אינו גדל בר בארץ, אך נפוץ בגינות נוי בצפון ובמרכז ושמו "לֵילנית". אני זוכרת אותו מילדותי בגינות רבות, קראנו לו "מלכת הלילה" שפרחיה היפים והגדולים למדי פרחו בצבע סגול עז והיו גם לֵילניות שפרחו בצהוב. (זוכרים משהו?).
המשפחה כוללת מעל 30 סוגים ובהם כ-400 מינים שרובם מצויים באמריקה החמימה ובעיקר בדרום אמריקה.
בארץ מצויים רק 2 סוגים: בורביה - המיוצגת ע"י מין אחד בלבד ובלוטנית המיוצגת בארץ ע"י ארבעה מינים. ס"ה 5 מיני צמחים לכל המשפחה. ואנו עוסקים הפעם במין: בלוטנית מפורצת.
ואיך לא אזכיר מבין חברי המשפחה את השיח המטפס שמוצאו מברזיל והוא כה נפוץ בכל מרחבי הנוי בארצנו – בוגנווילאה – על זניה וגווניה המרהיבים. כולנו מכירים אותה – אז קחו ביד "פרח" סגול או אדום או כתום, לבן, ורוד, או צהבהב ושימו-לב שאתם מחזיקים ביד, בעצם, תפרחת בת 3 פרחים קטנים בצבע לבן- קרם ולכל פרח צמוד בבסיסו חָפֶה קרומי גדול וצבעוני, והוא שמעניק לבוגנווילאה את עושר מופעיה. והפרח הצנוע בעל העטיף הפשוט וצינור הכותרת הארוך, בהחלט דומה לפרח הבלוטנית, אך חסר את חן האבקנים ועמוד העלי הבולטים מתוך הכותרת ומייפים את פרח הבלוטנית.
ומה ביני לבינה? סיפור אישי שגם ממנו אפשר ללמוד משהו.
כשהגעתי לעין יהב ב- 1961 התחלתי לצלול לתוך הים, הלא מוכר לי, של צמחי המדבר שמסביבי, בעזרת מגדיר הצמחים המדעי הראשון (מאז אלפיים שנות), פרי עבודתם הענקית של פרופ' אלכסנדר איג, פרופ' מיכאל זהרי ופרופ' נעמי פינברון, שיצא לאור בשנת 1931. וכשאני אוחזת בידי את המהדורה השנייה המתוקנת והמורחבת של אותו "מגדיר לצמחי ארץ-ישראל" שיצא לאור בשנת 1962, אני מנסה להתמודד עם החומר, ולבד זה בכלל לא פשוט. לא תמיד אני מצליחה להגדיר כל צמח שאני פוגשת - ואין את מי לשאול.
במקרה הצמח שמדובר בו, אני מצליחה להגיע למשפחת הלילניים ואז – מבוי סתום. יש במגדיר רק 3 מיני בורביה ואף אחד לא מתאים בדיוק...
בשנת 1976 יוצא לאור "מגדיר חדש לצמחי ישראל" מאת מיכאל זהרי. כבר ממש היה צורך בחידוש, לאור הידע הבוטני הרב שנאסף, נוסף והצטבר על צמחיית הארץ.
כמו במדע שנתון בעצם קיומו לשינויים בעקבות מחקרים ותגליות חדשות, יש במגדיר החדש צמחים נוספים, שמות חדשים ושיפורים שונים. כאן אפשר למצוא כי במשפחת הלֵילניים נותרה בורביה אחת ונוספו שלושה מיני בלוטנית שתיארו בלוטניות שתאמו וזוהו בשטח, אך הבלוטנית "שלנו" לא התאימה בדיוק.
בשנת 1980 גויסתי לעבוד ברשות שמורות הטבע, בתור בוטנאית מחוז דרום. הרגשתי חייבת להכיר כל צמח והגדרתי צמחים כמו משוגעת.
ביוזמת הרשות ויחד עם הפקח האזורי יאיר רוזנטל, הזמנו את פרופ' מיכאל זהרי לסיורים בוטניים בג'יפ של הרשות. הוא שמח מאד על ההזדמנות לסייר בערבה – זה היה בשנת 1981-2 בהיותו בן 83. לא אשכח את חווית שני הסיורים איתו, את התרגשותו בין צמחי המדבר ואת תחושת הידע העצום, העמוק והרחב שהוא נושא. הוא ראה את הבלוטנית הבעייתית "שלנו" ואמר שהיא באמת שונה ואחרת ויש לבדוק את הנושא.
בינתיים קראנו לה "בלוטנית הערבה". ובשם זה היא מופיעה ב "מדריך פרחי הבר בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, שיצא לאור בשנת 1988 והיה לספר מאד פופולרי, נפוץ ושימושי בין המתעניינים בתחום.
בלוטנית שצולמה ב-1986 ע"י השיבר בשדה הביו-אורגני שלנו ומדגימה את גודל השיח כשאין לו מחסור במים. עומדים: פרופ' אבי שמידע ונטע אור.
יותר מאוחר הברורים והבדיקות המקובלות גילו כי הבלוטנית הזאת מוצאה מן הסוואנות של מזרח אפריקה והיא מוכרת בשם שתורגם לעברית – "בלוטנית מפורצת". ואכן, במגדיר המדעי המעודכן והמוסמך, אשר משמש את הבוטנאים כיום - "המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל" מאת פרופ' נעמי פינברון ופרופ' אבינעם דנין, שיצא לאור בשנת 1991, כבר מופיעה הבלוטנית המפורצת בתיאורה המדויק. אז כעת "לכל איש יש שם" ובא לציון גואל !
אך לא תמו פלאות עולם הצמחים, כמו בכל תחומי המדע – הכל מאד דינמי ומעצם קיומו אי-אפשר שיקפא על השמרים. הכל זורם בקצב הגילויים החדשים. המחקרים באמצעים החדשניים, שלא היו בעבר, מניעים את חזית המדע במהירות קדימה ועלינו להתעדכן בשינויים חדשות לבקרים.
כיום כבר יש שוב צורך דחוף במגדיר צמחים חדש, שיכלול את שפע התגליות החדשות בעולם הצומח של ישראל, שהצטברו מאז יצאה לאור המהדורה החדשה, עם תיקונים והשלמות, של המגדיר האחרון ב 1998.
ובאשר לקבוצת שלוש הבלוטניות הידועות בישראל: בלוטנית אפריקאית, בלוטנית הדורים ובלוטנית מפורצת -- כבר ידוע לנו שבמגדיר המיועד תצטרף אליהן חברה חדשה, אשר תיקרא בלוטנית דביקה, שהייתה מוכרת בסיני ונמצאה לאחרונה בארץ, בשמורת עין-גדי.
הכל זורם !
תגובות