ההלוויה התקיימה ביום שלישי, 23/12/25 בשעה 15:00 בבית העלמין בחצבה
קורות חיים / הספד המושב
מרכינים ראש וכואבים את לכתה של חברתנו היקרה רינה עטר ז״ל
רינה נולדה בתל מונד, ב-18.4.1949, למשפחה חמה ושורשית ממוצא תימני. אמה נולדה בארץ להורים שעלו מתימן בשנות העשרים של המאה הקודמת, ואביה עלה מתימן כנער צעיר, התגייס לאצ״ל ונלחם במלחמת השחרור. שנות ילדותה עברו בתל מונד, בבית עם אחותה ושלושת אחיה.
כבר בנעוריה בלטה דרכה העצמאית. היא למדה בתיכון בכפר רופין, ובגיל צעיר החלה לימודיה במכללה למורות וגננות בנתניה. אך המסגרת הנוקשה לא התאימה לרוחה החופשית, ורינה בחרה לעבור למדרשה בשדה בוקר. כפי שנהגה לומר – המדבר קרא לה, והיא נענתה לקריאה הזו בלב פתוח.
את שירותה הצבאי עשתה כמורה וגננת בדימונה, ולאחר השחרור נשארה שם: ביום גננת מסורה, ובערבים לימדה עברית מבוגרים – מתוך שליחות, סבלנות ואהבה לאדם.
לאחר כשנתיים חזרה לתל מונד, טיול אקראי לצפון ומפגש מקרי שינו את מסלול חייה והיא עברה לקיבוץ סאסא, שם עבדה כגננת וכמורה לכיתה א׳. שם גם פגשה את שלמה – בן זוגה לחיים. לאחר שנת חברות נישאו השניים. בשנת 1977 נולדה בתם הבכורה עינת, ושש שנים לאחר מכן – ענבר.
הלינה המשותפת של הילדים בקיבוץ הייתה עבור רינה אתגר לא פשוט. הניתוק מהבנות בלילות כאב לה מאוד. מתוך אהבתם המשותפת למדבר, החליטו רינה ושלמה לקחת שנת חופש ולעבור לחצבה כעובדי ציבור – שלמה כאיש נוי, ורינה כגננת. לאחר כשנתיים בחרו להישאר, ובשנת 1991 התקבלו לחברות במושב ורכשו את המשק של משפחת רביבי.
בחצבה השתרשו באמת. שלמה פנה לחקלאות, ורינה המשיכה בעבודתה החינוכית – כגננת ובהמשך כמורה בבית הספר היסודי שיטים, בכיתות הצעירות. דורות של ילדים זכו למגע היד הרך, למבט הטוב, וללב הגדול שלה.
עם השנים, כשהבנות בגרו, נישאו והקימו משפחות, רינה התמסרה באהבה גדולה לששת נכדיה – סבתא נוכחת, קשובה ומחבקת. שלמה המשיך בעבודת האדמה, והשניים הרבה לארח חברים, לטייל בארץ ובעולם, וליהנות מפירות הדרך שבנו יחד.
לפני כשנה וחצי הלך לעולמו שלמה, אהוב ליבה. היום רינה מצטרפת אליו למנוחת עולמים.
אנחנו עצובים וכואבים, ומחבקים את המשפחה באבל הכבד ממותה הפתאומי.
יהי זכרה של רינה ברוך
בית חצבה
הספדים
אמא
וככה פתאום.
היית ואינך עוד. הלב כואב, הראש עוד לא מבין
אישה חד פעמית. רוח חופשייה
תמיד צעדת בשבילים צדדיים ובדרכך הייחודית פרצת מוסכמות וגבולות
חזקה, חכמה, עם נוכחות גדולה אנרגיה סוחפת לב רחב ונתינה אינסוף.
הייתה לך יכולת מופלאה להתחבר לאנשים שפגשת אפילו לרגע וליצור יחד קשר ושיח כאילו הייתם חברי נפש.
אמא
זכינו לגדול בבית תומך ואוהב. בידיעה מוחלטת שיש לנו גב ושאת תמיד לצידנו.
אבא ואת הענקתם לנו ילדות מלאה בחוויות וטיולים בארץ ובעולם ולך, הייתה יכולת בלתי רגילה להפוך כל פיקניק קטן בצד הדרך לחוויה בלתי נשכחת
זכינו לגדול בבית בו הדלת פתוחה לכל והלב פתוח לכולם.
המרפסת שלך תמיד הייתה מלאה בחברים שלכם (ולא מעט פעמים גם שלנו) ועמוסה בצחוק ובשיחות לתוך הלילה
היית מארחת למופת מפנקת ודואגת שכולם מרוצים ושמחים.
ידענו לפנות אליך עם כל בעיה או מכשול כי תמיד היה אפשר לסמוך עליך שתמצאי פיתרון יצירתי עם חשיבה מחוץ לקווים. הכל היה אפשרי
היית יכולה להזיז הרים.
לקחת את בני זוגנו תחת כנפייך ודאגת להם כבנים שלא היו לך. והם תמיד שם בשבילך עוזרים במה שרק אפשר. שיהיה לך טוב
נכדינו זכו בסבתא ששיחקה, פינקה, שרה, רקדה, הקריאה אינסוף סיפורים, ובישלה לכל נכד ונכדה בדיוק את מה שליבם חפץ בו.
הענקת להם בקרים מוקדמים קסומים של תה ועוגיות ושיחות על החיים
זכרונות של שירים וריקודים על השטיח בסלון
ארוחות שישי מפנקות מלאות בבישוליך המעולים
ראית בכל אחת ואחד מהם אור גדול ומקור לגאווה ואהבה אין קץ.
הלבד , בלי אבא, היה לך לא קל
אבל מצאת בך כוחות פנימיים להתגבר על פחדים וחששות שלא חשבת שתצליחי
והצלחת. שמרת על עצמאותך. שמרת לנו על תחושת בית.
אבל כנראה שהגיע הרגע בו מסעך פה הסתיים
ונשמתך הטובה ממשיכה הלאה
אנחנו כואבים עד מאוד. כאב מונח על כאב
נתגעגע בלי סוף
אובדנך וזכרך מונחים בליבנו ליד אבא
לעד נתגעגע ונאהב אותך.
ענבר | בת
רינה האהובה
רינל׳ה אמא או סבתא,
זה לא מה שהשתמשנו בו אני וגולן
לנו זה:
רינה בשיחה רצינית
רינצוק ברוב הפעמים
ועוד שם אחד מיוחד, בעיקר של החתן המקומי- כרמלה.
את מאוד אוהבת את חגי תשרי ובעיקר את סוכות וחנוכה, בגלל הזמן המשפחתי והבילוי התכוף עם הנכדים. אבל אולי עוד יותר בגלל האוכל.
איזו הופעות היית נותנת, סלטים, מטוגנים, תבשילים מרקים ו… בשרים עוף ודג. כי כל נכד וכל חתן אוהב משהו אחר.
את כולנו גררת למטבח לבשל איתך, כי סביב אוכל נבנית אצלך חוויה וזו הייתה דרך התקשורת המיוחדת שלך.
סופגניות וזלביה, גלידות מעשה ידייך, עוגות בחושות ועוגיות שוקולד ציפס וקרפים ועוד כי אצל סבתא מותר להגזים ובגדול.
כל הנכדות כבר שאלו, אם נשאר אוכל של סבתא, ומי יבשל לנו עכשיו. ואני בטוח שאנחנו ננסה לחכות את הארוחות שלך, אבל זה נועד לכישלון, זה היה כוח העל המיוחד שלך
והיה לך עוד כוח אחד, תמיד ידעת להגיד את הדבר הנכון, זה יכל להיות מאוד תומך ואמפתי. ולפעמים היית אומרת לנו, לי ולגולן לכל אחד בתורו איך זכית בחתן המושלם ( על השני כשהשני לא נמצא כן?) כדי שכל אחד יתאמץ קצת יותר לקבל את התואר ה״נכסף״. אני יוכל להגיד בצורה ברורה שניצחת גולן, אתה חתן מוצלח כן? , אבל לא עד כי כך. אבל ניצחת כי חווית יותר רינצו׳ק ויותר כרמלה, יותר עם הטוב ויותר גם בקושי, מהצד ראו שהקשר היה מיוחד. קשר אישי ממך רינצו׳ק של מי שקיבלה אותנו אותי ואת גולן כשווים בביתה
איזה תרגיל הפתעה עשית לנו רינצו׳ק, היית כ״כ בטוב בזמן האחרון והתחזקת פיזית ונשארת עצמאית.
נזכור אותך שמחה ומאושרת עם המשפחה שכ״כ אהבת
שגיא
עינת וענבר היקרות
כשהטלפון צלצל באמצע הטיול חשבתי שזו טעות במספר, אבל כששוב צלצלת ענבר ובישרת, בקושי רב, לא האמנתי וסירבתי להאמין, רינה? לא יכול להיות , טעות! בטוחה?
רינה בשבילי קודם כל חברה טובה, רינה שיודעת להקשיב ולהכיל ולאהוב בלי גבולות. אחת שיודעת לספר בדיחות ומלאה בהומור. רינה שתמיד ביקרה בסאסא בידיים מלאות מכל פרי גנה ותבואתה לכולם.
רינה שהייתה גננת למופת, רינה שאהבה כל כך את המשפחה את שלמה שהיה יד ימינה בכל. רינה שהייתה כל כך גאה בנכדיה האהובים ובבנות שגרמו לאושר רב.
אך הצער הגדול בלכתו של שלמה היה גדול מדי בכדי לשאת אותו.
רינה ושלמה כמו זוג יונים, גם במותם לא נפרדו, כל כך מחוברים כחוט השני, זוג אוהבים ואהובים.
אנחנו עצובים מאוד. ובלי ספק השארתם חור בלב.
נזכור אותך רינה כחברה אמיתית וסבתא נהדרת
היא זכרך ברוך
נוחי על משכבך
ולכן הבנות והמשפחה אוהבים אתכם וקבלו מאיתנו חיבוק גדול.
חנה ראובן | סאסא
רינה חברה יקרה,
רק לפני יומיים התקשרת אלי והשיחה היתה ארוכה מהרגיל והרגשתי שזו מעין שיחת סיכום. סיפרת עד כמה את מתגעגעת לשלמה ולא ידעת עד כמה המיפגש איתו קרוב. והנה היום מלווים אותך בדרכך האחרונה ואני מאחלת לך ששלמה כבר בא לקבל את פניך. החברות שלנו משתרעת לאורך שנים רבות כשתחילתה בסאסא כשכולנו בעלי משפחות צעירות וההתלבטות באויר היתה לעזוב ולנסות בחוץ או להישאר. את ושלמה החלטתם לעזוב כמו רבים וטובים אחרים ולמרות זאת הקשר נשמר
ונפגשנו במתכונת גדולה הן בסאסא והן בחצבה. השנים חרצו בנו את אותותיהן אבל ידענו לחזק ולחבק אחד את השני כשהיה צריך. כעת, מסע חייך כאן הסתיים, מקווה שאת נחה ופחות דואגת ושלמה כבר לצידך.
אנחנו כאן נמשיך, נזכור אתכם לטובה ומקווה שזכר החברות הזו ייחקק בליבכם.
אוהבים
מרים וחיים | חברים
רינה חברה יקרה ואהובה שלי,
אני יושבת מול הנייר הריק ואני לא מאמינה שאני כותבת לך מכתב הספד! רק לפני שבוע נפגשנו כהרגלינו כל השנים ודיברנו על הכל על המשפחה על החברים על הנסיעות והטיולים שלנו ועל התוכניות לעתיד.... אני לא זוכרת מתי אנחנו מכירות ומתי נעשינו חברות כל כך קרובות אבל זאת הייתה חברות ארוכת שנים של חיים שלמים שליוותה בשמחה ועצב בנסיעות לחו"ל בהחלפת מרשמים לאוכל ובעיקר אין ספור סיפורים על החיים והמשפחה שהייתה כל חייך! ופתאום בהפתעה כל כך קשה הכל נגמר! וזה פשוט לא נתפס!!!
אם לזכור לי אף פעם לא רבנו ולא כעסנו! זאת הייתה ממש חברות אמת!!! כל כך קשה לי לחשוב ולתפוס שזה נגמר... את היית ממש חלק מהחיים שלי כל כך הרבה שנים.... ועכשיו נשאר חלל ריק שאין לי מושג במה אני אמלא אותו....
אהובה שלי תנוחי על משכבך בשלום. ותשמרי על כולנו מלמעלה ובעיקר על משפחתך האהובה....
אוהבת אותך מאוד מאוד וכבר מתגעגעת!!!
חסידה | חברה
תגובות