תיירות בערבה התיכונה - רקע ונתונים

הערבה התיכונה – כל הסיבות הטובות להתאהב בנו... 

חקלאות חדשנית, תיירות עולמית, פעילות קהילתית ואינסוף נופי בראשית

ברוכים הבאים לערבה התיכונה, המדבר הידידותי מחכה לכם. אזור הערבה מציע שפע אטרקציות למטייל הישראלי ולתייר מחו"ל כמו טיולי שטח בתוך נופי ארץ בראשית מיוחדים במינם, לינה בחאנים מדבריים איכותיים ואירוח מדברי מושלם. אנו מזמינים אתכם ליהנות מחוויית אירוח מדברי ייחודי שמותאם במיוחד בשבילכם.

הערבה התיכונה הינה חבל ארץ מרהיב המשתרע בין באר שבע לאילת, נפרש על פני שטח של מיליון וחצי דונם, מהם 800,000 מ"ר שמורות טבע, ומהווה כ-6% מגודלה של מדינת ישראל. מרחבי הטבע והנוף המדברי הם עוצרי נשימה, הסביבה נקייה מהמולת העיר וזיהום אויר ומעניקה איכות חיים, שקט ובריאות. המועצה והתושבים חרתו על דגלם את נושא איכות הסביבה והיא המועצה הראשונה בארץ שקיבלה תו תקן ISO 14001. המתיישבים הראשונים הגיעו והקימו את מושב עין יהב בשנת 1959 ובשנת 2019 ציינו 60 שנות התיישבות.

הערבה התיכונה היא רצועת אורך של 70 ק"מ מהמושב הצפוני לדרומי (מרחק שעה נסיעה!). 3,500 תושבים, כ-800 בתי אב, הפזורים ב-7 יישובים מהם 5 מושבים חקלאיים (עידן, חצבה, עין יהב, צופר ופארן) ושני ישובים קהילתיים (ספיר וצוקים) המקיימים חיי קהילה עשירים ודינאמיים, רוויי פעילויות. ספיר, הוא מוקד הפעילות הקהילתית והמוניציפאלית ונמצאים בו מרכז הקהילה, בתי הספר, הספרייה האזורית, שירותי הרפואה והחילוץ, אולם הופעות ומרכז התרבות האזורי. צוקים הוא יישוב תיירותי אקולוגי.

התעשייה החקלאית בערבה התיכונה פרחה במשך שנים רבות הודות לדור חלוצים עקשן, רציני, סבלני ומתמיד. החקלאות ליצוא ברמה טכנולוגית מהגבוהות בעולם, המיישמת שיטות גידול "ירוקות", בסביבה נקייה ממזיקים והדברה. כ- 500 משפחות "חקלאיות" מייצרות כ- 60% מכלל ייצוא הירקות הטריים מישראל. ענף דגי הנוי המתפתח מהווה אלטרנטיבה הולמת לגידול ירקות מחד ומדיניות של התייעלות בשימוש במים מאידך. כ- 90% מיצוא דגי הנוי הטרופיים מישראל מגיע מהערבה. התוצרת מהמשקים מיוצאת לאירופה. הקרבה לשווקים ושיטת היצור התעשייתית, מבוקרת ונקייה ממחלות, מהוות יתרון מול המזרח הרחוק.

אנו רואים חשיבות עליונה בהגדלת האוכלוסייה באזור וחשיבות עצומה לרציפות רב דורית ושמירת צביון האזור. זאת, בנוסף לקליטת משפחות נוספות לאזור תוך שמירה על איכות החיים ואורח החיים הכפרי וה"ירוק". המושבים פתחו שעריהם להרחבות קהילתיות.

מערכת החינוך קהילתית שבוגריה מתגייסים רובם ככולם ליחידות קרביות ואף מתנדבים לשנת שירות ולמכינות קדם צבאיות. אחוזי הגיוס לצה"ל עומדים על בין 95%-100% בנים ובנות. בנוסף, מערך חינוך לא פורמאלי והיצע שופע לתרבות הפנאי כולל התייחסות מיוחדת לגיל השלישי.

"המדבר הידידותי" הינו קונספט חדש לקידום תיירות המדבר הישראלית. המדבר הישראלי משתרע על שטח גיאוגרפי קטן, בו מרוכזים נופי בראשית מרהיבים, אשר הושפעו מעט מאד מפעילות אנושית. המרחב עתיר תופעות גיאולוגיות מרשימות ונופים בתוליים, לצד מורשת אנושית עשירה של תרבויות קדומות, שהותירו אחריהן שפע אתרי עתיקות ושרידי חקלאות קדומה.

ד"ר שחר שילה, יועץ בכיר לתיירות בערבה, מסביר כי בשונה ממדבריות רבים בעולם, מציע המדבר הישראלי נגישות ונוחות, לצד היותו ידידותי, בטוח ומכניס אורחים. כל אלה הופכים את המדבר הישראלי ליעד תיירותי מרתק, חדשני ונגיש להפליא המדבר הוא ידידותי מכמה סיבות:

• הוא קרוב ונגיש לאירופה ושדות התעופה הבינלאומיים במרחק נסיעה קצר (יחסית) מהמדבר.
• המרחב מלא ושופע שבילים מסומנים במגוון דרגות קושי – מתברר שישראל היא המדינה המסומנת ביותר בעולם, והמדבר הישראלי מסומן במאות שבילי הליכה בטוחים
• ביטחון אישי ובטיחות – לישראל יחידות חילוץ מהטובות בעולם ושירותי הרפואה מתקדמים וזמינים לכל תייר
• ברוב רובו של המדבר יש כיסוי של מספר רשתות סלולריות
• המדבר מציע שפע אטרקציות והרפתקאות, לכל גיל ומחיר ואוכלוסייה ידידותית שברובה דוברת אנגלית
• האקלים המדברי היבש והצח, כמו גם העננות המועטה, הופכים את האזור לאתר אסטרונומי מבוקש, וכשהחשיכה יורדת, הרימו ראשיכם השמימה ותוכלו להבחין במטר מטאורים (וכמובן לבקש בקשה..).

התיירות בערבה התיכונה נשענת על תהליכים רחבים ומגמות בארץ ובעולם. משבר החקלאות בשנות ה-80 הוביל את תושבי הכפר לחיפוש אחר אלטרנטיבה לחקלאות. במקביל, יזמים נוספים שנחשפו למספר ההולך וגדל של מבקרים, ראו בכך הזדמנות לפתוח עסקים אחרים אשר יספקו את צרכי המבקרים (מוצרים משלימים). מכאן, החלו להתפתח עסקים כמו טיולי ג'יפים, מסעדות, פעילויות מסביב למשק החקלאי, חנויות אומניות ואטרקציות. הממשלה הכירה בתופעת התיירות הכפרית רק בשנת 1992 ומשרד התיירות החל להקצות תקציבים להפעלת יועץ לתחום והקמת מערך תמיכה. התיירות הכפרית מאופיינת במיקום (מרחבים ויישובים כפריים), בתפקוד (מבוססת על המאפיינים של הכפר, שטחים פתוחים, מגע עם הטבע), בגודל (עסקים קטנים, מבנים וישובים קטנים) ובהתנהלות (מפותחת ומנוהלת על ידי הקהילה המקומית). בשנת 1996 הוקמו הצימרים הראשונים בערבה על ידי משפחות בלוך ושומרון בעין יהב. זו הייתה הסנונית הראשונה לחשיבה אחרת ולפיתוח מוקד נוסף, מלבד החקלאות, כמקור תעסוקה ופרנסה לתושבים. בשנת 2000, החליט ראש המועצה דאז, שי בן אליהו ז"ל, על הקמת מחלקת תיירות במועצה. הרחבת ענף התיירות ופיתוחו, הפכו את האזור ליעד תיירותי משמעותי בארץ ולתחום מרכזי בתעסוקות לא חקלאיות. הנהגת המועצה שמה כמטרה להרחיב, לבסס ולפתח את ענף התיירות כפתרון הולם לבעיית אכלוס (קליטה חדשה וקליטת בנים חוזרים) וכתעסוקה או פרנסה נוספת למתיישבים קיימים.

התיירות בערבה נשענת על שלושה עקרונות בהתאם ל-DNA של תיירות מדבר מוצלחת: מבודדת (isolation), מותאמת ללקוח (customization) ונאמנה לטבע (unity). תיירות מדברית, כפרית ומתפתחת, עשירה במסלולי טיולים, שמורות טבע ונופי בראשית מרהיבים, לצד אטרקציות לכל המשפחה ומגוון סוגי הלנה כפרית המותאמים לצרכי המתארח. דרך הבשמים הנבטית, שהוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו ביולי 2005, עוברת באזור.

בערבה כ-350 צימרים והנופשים מגיעים בעיקר בשל הנוף הייחודי, השקט ומסלולי הטיול הרבים באזור. התפוסה השנתית הממוצעת בחדרי האירוח היא כ- 30% כאשר עונת התיירות המרכזית בערבה נמשכת בין החודשים ספטמבר – מאי (מראש השנה ועד שבועות). בשנים האחרונות אנו מצליחים להאריך במעט את עונת התיירות וזאת, בעיקר, בשל בריכות השחייה ביישובים, העומדות לרשות המתארחים ללא הגבלה. הערכת התרומה הכלכלית של ענף התיירות בערבה התיכונה עומדת על יותר מ- 31 מיליון ₪, הערכת המתכננים בשנת 2007.

מודל העצם של התיירות בערבה:

מי (ספק) |----------------| למי (לקוח)   איך (שיווק)

התיירות בערבה נשענת על שלושה מוקדים עיקריים: ספק, לקוח והתקשורת שביניהם:

• התיירן והמוצר התיירותי (ספק) - תמיכה וסיוע ליזמים המתעתדים לעסוק בתיירות (יעוץ, חונכות, ליווי, חממות ותוכניות עסקיות), כתובת עבור תיירני הערבה הקיימים שהם בעיקר, בעלי צימרים, בעלי שירותי הסעדה, בעלי מתחמי אטרקציות, מורי דרך ואף תיירות נסמכת כמו אומנים, בעלי גלריות ושירותים סמי-תיירותיים. פיתוח אסטרטגיה אזורית כוללת והטמעתה במרחב בקרב התיירנים, פיתוח הכשרות והעשרות מותאמים, מתן קורסים וקידום מקצועי. זאת לצד השבחה, קידום, הנגשה והרחבה של סל המוצרים הקיים כמו מסלולי אופניים, מסלולי טיול, שילוט, יצירת שת"פים לחיזוק מוצרים קיימים.
• התייר (לקוח) – הנגשת המוצר התיירותי לתייר, פילוח סגמנטים רלוונטיים והרחבת קהלי היעד (הפקת חוברות, מפות, אתר אינטרנט, פייסבוק, מאגר לקוחות, מרכז והזמנות, תחנות מידע, אירועי נישה).
• התקשורת שביניהם (שיווק) – מתן מטרייה שיווקית, חשיפת האזור ושיווקו ברמה הארצית כמנוף לעידוד התיירות באזור. זאת על ידי PR, פרסום, שיווק, סיורי עיתונאים, הפקות אירועים, ניהול אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של התיירות וייצוג התיירנים בירידי תיירות.

קצת נתונים...

• כ-350 צימרים בכ-60 מתחמי לינה ואירוח. 47 מתחמי לינה בלבד, 6 חאנים, 6 מתחמים מעורבים, 1 לינה ניידת.
• כ-200 תיירנים שהם בעלי צימרים ומתחמי אירוח, בעלי שירותי הסעדה וקייטרינג, מפעילי אטרקציות ומוקדי עניין, מורי דרך, אומנים ויוצרים הנותנים שירות לתיירים.
• עונת התיירות העיקרית נמדדת בין ראש השנה לשבועות (ספטמבר-מאי) אך בשנים האחרונות מתרחבת הפעילות גם לחודשי הקיץ (בעיקר בשל בריכות השחייה במושבים).
• התפוסה הממוצעת השנתית עומדת על כ -35% (בצוקים מדווחים על כ-80%) בעיקר בחגים ובסופי שבוע. הנתונים מוערכים באומדן כללי שנשען על אקסטרפולציה מתמטית, משום שאתרי הלינה אינם מעבירים דיווח קבוע
• פילוח העוסקים בתיירות הוא מגוון מאוד ונטול אפיון מיוחד (גיל, השכלה, פרנסה נוספת).
• הקהל שצורך את התיירות בערבה הוא בעיקרו פנים ארצי, משפחות עם ילדים, חובבי טיולי מדבר, ג'יפאים, באופן כללי קהל מבוסס. פתיחת שדה התעופה "רמון" בתמנע, מאתגרת את האזור ומכתיבה היערכות של אתרי התיירות לקליטת אורחים מחו"ל. זאת, במסגרת פרויקט "המדבר הידידותי" בשיתוף עם המועצות השכנות ובעידוד משרד התיירות.

תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 01/07/2020