תיירות בערבה התיכונה - רקע ונתונים

התיירות בערבה התיכונה נשענת על תהליכים רחבים ומגמות בארץ ובעולם.
משבר החקלאות בשנות ה-80 הוביל את תושבי הכפר לחיפוש אחר אלטרנטיבה לחקלאות. במקביל, יזמים נוספים שנחשפו למספר ההולך וגדל של מבקרים, ראו בכך הזדמנות לפתוח עסקים אחרים אשר יספקו את צרכי המבקרים (מוצרים משלימים). מכאן, החלו להתפתח עסקים כמו טיולי ג'יפים, שיט, מסעדות, פעילויות מסביב למשק החקלאי ואטרקציות.

הממשלה הכירה בתופעת התיירות הכפרית רק בשנת 1992 ומשרד התיירות החל להקצות תקציבים להפעלת יועץ לתחום והקמת מערך תמיכה.

התיירות הכפרית מאופיינת במיקום (מרחבים ויישובים כפריים), בתפקוד (מבוססת על המאפיינים של הכפר, שטחים פתוחים, מגע עם הטבע),  בגודל (עסקים קטנים, מבנים וישובים קטנים) ובהתנהלות (מפותחת ומנוהלת על ידי הקהילה המקומית).


בשנת 1996 הוקמו הצימרים הראשונים בערבה ע"י משפחות בלוך ושומרון בעין יהב. זו הייתה הסנונית הראשונה לחשיבה אחרת ולפיתוח מוקד נוסף, מלבד החקלאות, כמקור תעסוקה ופרנסה לתושבים.
הרחבת ענף התיירות ופיתוחו, הפכו את האזור ליעד תיירותי משמעותי בארץ ולתחום מרכזי בתעסוקות לא חקלאיות. הנהגת המועצה שמה כמטרה להרחיב ולפתח את ענף התיירות כפתרון הולם לבעיית אכלוס (קליטה חדשה וקליטת בנים חוזרים) וכתעסוקה או פרנסה נוספת למתיישבים קיימים.
בשנת 2016 ציינו שני עשורים לתחילת התיירות בערבה.

התיירות בערבה נשענת על שלושה עקרונות שהופכים אותה לתיירות מדבר מוצלחת: מבודדת  (isolation)  מותאמת ללקוח  - (customization) ונאמנה לטבע (unity) . 

זוהי תיירות מדברית, כפרית ומתפתחת, עשירה במסלולי טיולים, שמורות טבע ונופי בראשית מרהיבים, לצד אטרקציות לכל המשפחה ומגוון סוגי הלנה כפרית המותאמים לצרכי המתארח.
דרך הבשמים הנבטית, שהוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו ביולי 2005 , עוברת באזור.

בערבה כ-300 צימרים והנופשים מגיעים בעיקר בשל הנוף הייחודי, השקט - ומסלולי הטיול הרבים באזור.
התפוסה השנתית הממוצעת בחדרי האירוח היא כ- 30% כאשר עונת התיירות המרכזית בערבה נמשכת בין החודשים ספטמבר – מאי (מראש השנה ועד שבועות). בשנים האחרונות אנו מצליחים להאריך במעט את עונת התיירות וזאת, בעיקר, בשל בריכות השחייה ביישובים, העומדות לרשות
המתארחים ללא הגבלה.
הערכת התרומה הכלכלית של ענף התיירות בערבה התיכונה עומדת על יותר מ- 31 מיליון ₪ - הערכת המתכננים בשנת 2007.

פארק ספיר

שלשת המוקדים של מחלקת תיירות

בשנת 2000 הוקמה מחלקת תיירות שנשענת על שלושה מוקדים עיקריים: ספק, לקוח והתקשורת שביניהם:

  • התיירן והמוצר התיירותי (ספק) - תמיכה וסיוע ליזמים המתעתדים לעסוק בתיירות (יעוץ, חונכות, ליווי, חממה תיירותית, מעוף), כתובת עבור תיירני הערבה הקיימים שהם בעיקר, בעלי צימרים, בעלי שירותי הסעדה, בעלי מתחמי אטרקציות, מורי דרך ואף תיירות נסמכת כמו אומנים, בעלי גלריות וכו'... פיתוח הכשרות והעשרות, מתן קורסים וקידום מקצועי, פיתוח, הנגשה והרחבה של המוצרים הקיימים כמו מסלולי אופניים, מסלולי טיול.
  • התייר (לקוח) – הנגשת המוצר התיירותי לתייר, פילוח קהלים רלוונטיים והרחבת קהלי היעד (הפקת חוברות, מפות, אתר אינטרנט, פייסבוק, מאגר לקוחות, מרכז והזמנות, תחנות מידע, אירועי נישה).
  • התקשורת שביניהם (שיווק) - חשיפת האזור ושיווקו ברמה הארצית לעידוד התיירות באזור (יחסי ציבור, פרסום, שיווק, סיורי עיתונאים, אירועים).

קצת נתונים...

  • כ-300 צימרים בכ- 60 מתחמי לינה ואירוח. 47 מתחמי לינה בלבד, 6 חאנים, 6 מתחמים מעורבים, 1 לינה ניידת. פילוח לפי יישובים: 2 עידן, 15 חצבה, 16 עין יהב, 2 ספיר, 9צופר, 7 צוקים, 8 פארן.
  • כ-130 תיירנים (50 צימרים, 37 הסעדה, 15 אטרקציות, 11 מורי דרך, 16 מעורבים).
  • עונת התיירות מוגדרת מראש השנה ועד שבועות (ספטמבר-מאי) אך בשנים האחרונות מתרחבת הפעילות גם לחודשי הקיץ (בעיקר בשל בריכות השחייה במושבים).
  • כ-30% תפוסה ממוצעת שנתית, בעיקר בחגים ובסופי שבוע. הנתונים מוערכים באומדן כללי משום שאתרי הלינה אינם מעבירים דיווח קבוע .
  • פילוח העוסקים בתיירות הוא מגוון מאוד ונטול אפיון מיוחד (גיל, השכלה, פרנסה נוספת).
  • הקהל שצורך את התיירות בערבה הוא בעיקרו פנים ארצי, משפחות עם ילדים, חובבי טיולי מדבר, ג'יפאים, באופן כללי קהל מבוסס. אור לכך, חומרי הפרסום שלנו הם בשפה העברית. חומרים דלים ביותר בשפה האנגלית.
  • בשנת 2008 הוכנה תוכנית אב לתיירות על ידי אבי קורנס ואילן בן יוסף. כהמשך לתוכנית, נעשה ניסיון לשיתוף פעולה עם חבל אילות שהתמקד בחמישה אפיקים: מרכז מידע משותף, אתר אינטרנט משותף, יחסי ציבור משותפים, הפקות משותפות וקיום אירועים משותפים. שיתוף הפעולה הזה התמוסס עם השנים ולמרות תכנון מקורי להקים מינהלת משותפת, הוחלט כי כל מועצה תתנהל עצמאית, בעיקר בשל ריחוק גיאוגרפי משמעותי ואג'נדה תיירותית שונה (קיבוצים מול מושבים). למעט אירוע יוגה ערבה, אין כיום שותפות באירועים והפקות עושה כל אזור לעצמו.

וועדת תיירות

התיירות התקדמה, בשנים האחרונות, לאחד מענפי התעסוקה הבלתי חקלאיים במגזר החקלאי כפרי בארץ. לתיירות הכפרית בערבה, צרכים ייחודיים בתחומי התכנון והבנייה, השיווק, מענקים, סיוע ותמריצים, וצרכים רבים אחרים. בנוסף, מציע המרחב הכפרי אינספור אפשרויות והזדמנויות לפיתוח תיירותי נוסף. למרות שכך, הטיפול בתיירות הכפרית בארץ ובכלל זה, בערבה, נופל במקרים רבים בין הכיסאות ונושאים רבים הקשורים בקידומה הן אל מול גורמים ממשלתיים, הן אל מול גורמים מסחריים בשוק התיירות והן אל מול הציבור, טרם הוסדרו. מחלקת התיירות בערבה הוקמה בשנת 2000 ותכליתה להיות כתובת עבור העוסקים בתיירות ואלו המתעתדים לכך, להיות כתובת עבור אלו המעוניינים לצרוך את מה שיש לאזור להציע וכן לפעול לקידום, שיווק ופיתוח התיירות באזור. עידוד ופיתוח התיירות כמקור פרנסה חלופי הוא גורם מכריע הפותח צוהר לקליטה נוספת לאזור.

ועדת תיירות היא פורום אזורי ועל-מגזרי שמטרתו קידום ופיתוח התיירות הכפרית בערבה. בוועדה חברים נציגים מכל היישובים בערבה, נציג דירקטוריון החברה לפיתוח וכן מנכ"לית החברה לפיתוח ומנהלת התיירות (שמרכזת את הוועדה). הוועדה מייצגת את כל היישובים במטרה לאחד כוחות ולפעול בתחומים בהם נדרשת התערבותה של מערכת כוללנית יותר. מדובר בוועדת חשיבה, פעולה וסיעור מוחות והיא נועדה לפתח מנגנוני שיווק אזוריים לרווחת התיירנים ובעלי העסקים, לעודד את תחום התיירות ברמת האזור ולחזק את תדמית התיירות הכפרית בערבה בעזרת אירועים אזורים, אתר אינטרנט, מרכז מידע ועוד...

מישורי הפעילות:

  • הצפת בעיות רוחב במישורים השונים כפי שעולים בישובים השונים שיש בכך עניין הקשור בפיתוח אזורי.
  • נציגי ועדת התיירות הם ערוץ נוסף וכתובת עבור התיירנים בהצפת נושאים לטיפול.
  • פיתוח מנגנונים לשיווק התיירות הכפרית בערבה הכוללים פרסום, יחסי ציבור והפקת אירועים.
  • סיוע ליזמים בתחילת דרכם וזאת מתוך היכרות מעמיקה יותר ברמה הפנים-יישובית.

תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 13/12/2017

תגובות

התחברו על מנת לפרסם תגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה!