קומפוסט מקומי

אתר להכנת קומפוסט בערבה התיכונה לטיפול בפסולת חקלאית אורגנית

הרעיון לייצר קומפוסט בערבה אינו חדש ואנו מודים לכל אלה שעסקו בכך בעבר, תרומתם לקידום הנושא אינה מוטלת בספק. פרויקט ייצור קומפוסט בערבה התיכונה נבחר לאחד מהפרויקטים המובילים במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה.

על מה בעצם מדובר?

כחלק בלתי נפרד מהייצור החקלאי, נערמות בחצר האחורית של משקי הערבה, כמויות גדולות של פסולת חקלאית, אורגנית ולא אורגנית, שיכולות לפגוע בסביבה ובאיכות החיים של כולנו. האומדן השנתי הוא של יותר מ- 33,000 מ"ק גזם צמחי מקוצץ (כולל תמרים) ויותר מ- 20,000 מ"ק פרש בעלי חיים. שני מקורות אלה יכולים להפוך לקומפוסט בהיקף של לפחות 25,000 מ"ק בשנה. כמות זו על בסיס הצריכה הקיימת של יותר מ- 70,000 מ"ק קומפוסט בערבה, מבטיחה מצב של win-win ליזם שיפעיל את הפרויקט, ולאזור כולו: ערבה נקייה יותר, חיסכון בעלות הובלת קומפוסט ממרכז הארץ וחסכון במאות אלפי קילומטרים של נסיעת משאיות.

ייצור הקומפוסט הינו תהליך בו מתקיימת טמפרטורה של כ- 75 מעלות צלסיוס למשך מספר שבועות לטמפרטורה גבוהה זו יש תרומה משמעותית להדברת מזיקים שנמצאים בקומפוסט ומניעת העברתם מעונה לעונה. הריזוקטוניה למשל, לא שורדת את התהליך. אנו מודעים ובודקים את נושא הוירוסים ושאריות חומרי ההדברה. חשוב לציין שבהיבט של הגנת הצומח ומחלות שונות יש יתרון משמעותי לייצור קומפוסט על פני אפשרות הצנעה בקרקע של שאריות צמחיות. מידע נוסף בנושא ניתן לקרוא במכתבה של סבטלנה דוברינין, רכזת הגנת הצומח. המכתב מופיע בלוח המודעות באתר האינטרנט במדור איכות הסביבה.

מה הולך להיות?

כחלק משיתוף הפעולה בינינו לבין משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, בנוגע לטיפול בקומפוסט, העברנו את ההמלצות הבאות להמשך:

1. הקטנת מספר אתרי המעבר של הפסולת החקלאית האורגנית: בטבלה למטה מוצגים מספר אתרי המעבר לפינוי פסולת חקלאית אורגנית בכל מושב. הצעתנו, בתיאום עם אנשי המשרד להגנת הסביבה, היא להקטין את מספרם. בתרשים המצורף של מושב חצבה מצוינים אתרי המעבר שיישארו פתוחים ואלה שמומלץ לסגור. כל אתר שימשיך להיות פעיל יעבור שדרוג בצורת מצע על בסיס חומר מקומי בהתאם להנחיות השרות ההידרולוגי.
   
    

   טבלה לפי ישובים

   	עין יהב	חצבה	פארן	צופר	עידן	סה"כ
   מספר אתרי מעבר קיימים	13	10	7	7	6	43
   מספר מומלץ	6	5	3	3	3	20

2. שאריות פרי: אתר אחד בכל יישוב יקבע כאתר לקליטת שאריות פרי ובו מכולה פתוחה מלמעלה באופן שימנע מחיות הבר להגיע אל הפרי. היתרבות החיות בעקבות זמינות המזון, גורמת לנזק רב לחקלאים
3. שיקום אתרים: אתר שיומלץ לסגור אותו יעבור שיקום בצורת פינוי ואו הטמנה והפיכתו  למטע או שטח חקלאי (מטעי תמרים) במידת האפשר.
4. אתר לייצור קומפוסט: נערכה אופטימיזציה שממנה עלה באופן חד משמעי היתרון של הקמת אתר קומפוסט אחד מרכזי לערבה כולה על פני הקמת שני אתרים או יותר. מיקום האתר נקבע בתיאום עם השרות ההידרולוגי תוך התייחסות לאזורי רגישות הידרולוגיים, שמורות טבע, מרחק מישובים, גישה לצירי תנועה קיימים ונוחות  תפעולית. 
   מיקום האתר נקבע באופן עקרוני דרומית לצופר וממערב לכביש הערבה. קביעת המיקום המדויק תעשה בהתייחס למיזם חוות הסוסים שמוקם בימים אלה דרומית לצופר. ראו מפת רגישות הידרולוגית ושמורות טבע. 
5. שיתוף פעולה עם קבלן לייצור קומפוסט: כוונתנו ליצור שותפות ארוכת טווח בין האזור, באמצעות תמיכה ממשלתית, בהכנת התשתיות ובין קבלן בהפעלת הפרויקט, החל משלב אספקת חומר צמחי אורגני נקי באתרי המעבר, ועד למכירת הקומפוסט לחקלאים.
6. פרש בעלי חיים: בהתאם לניסיון שהצטבר, ייצור הקומפוסט יתקיים ביחס של 1:1 בין גזם צמחי קצוץ לבין פרש בעלי חיים. כיום, נראה כי קיים עודף של חומר צמחי שייחייב "יבוא" של פרש בעלי חיים לערבה ואו חיפוש אחרי פתרונות אחרים כמו ייצור אנרגיה מהגזם הצמחי.
   יחד עם זאת, ראוי לציין שבמדינות רבות בעולם קיימים מתקני קומפוסט עירוניים על בסיס פסולת אורגנית ביתית בלבד. (הפרדה במקור על ידי התושבים !). אין במתקנים אלה תוספת של פרש בעלי חיים, אלא רק שבבי עצים להפחתת הריח.  הקומפוסט המקומי נקנה (בגאווה) על ידי התושבים. מה שנקרא, הלוואי עלינו.

תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 29/03/2016