דלג לתוכן העמוד

אדם בערבה - איך חיו כאן בעבר?

  • סקר  אתרי  מורשת  בערבה - בתקופות הפרהיסטוריות

    כתב: גדעון רגולסקי

    פתיחה

    כל אדם החי בערבה או המזדמן אליה שואל עצמו:  "כיצד חיו כאן בני אדם בעבר??". היובש, הקרינה החזקה, מידות החום הגבוהות בקיץ, לילות החורף המקפיאים מקשים על החיים ועושים אותם כמעט בלתי אפשריים. היום אנו חיים בסוג של "נאות מדבר מלאכותיים" המגינים עלינו, אבל זה יתרון של השנים האחרונות.
    אנו ממשיכים ותוהים: האם פעם האקלים היה נוח יותר? האם אלו שחיו כאן בעבר היו עמידים יותר? איך הם שרדו? כיצד התנהלו חייהם? הרי אנו יודעים שבאלפי השנים האחרונות היה כאן מדבר צחיח.
    שאלות אלו ואחרות הובילו אותי לחפש את סימני החיים של מי שקדמו לנו כאן בערבה.
    במשך שנים, עניינו אותי שרידי תרבות של בני אדם. גם השרידים החומריים וגם התרבות הרוחנית של האדם בערבה.

    משנת 2014 עד תחילת שנת 2018 עבדתי ב"מרכז מדע ים המלח והמדבר", בסקר של אתרי מורשת. שטח הסקר השתרע מגבעות חמדה בדרום ועד לאזור עין ימלוח בצפון. מגבול ירדן ועד לציר המעיינות.

    מטבע הדברים, הממצאים והשרידים הקדומים ביותר נדירים והממצאים המאוחרים מצויים יותר.

    עבודת הסקר התבססה על הגעה לאתרים, שאת חלקם הכרתי בעבר, לצורך רישום, צילום, שרטוט של השרידים וציון מדויק של כל אתר ונקודת ממצא, בעזרת מכשיר G.P.S. .
    לכל אתר נפתחה תיקיה ובנוסף נערך דוח אקסל לאתרים. מפות של אזור הסקר, עם מספרי האתרים, הוכנו מעת לעת, על ידי איש המחשבים של מרכז המדע רחמים שמטוב. כמו כן אתרים גדולים, עם מתקנים רבים, עברו מיפוי מפורט.

    הכתבה מתייחסת לתקופות פרהיסטוריות. 
    בקרוב: כתבה נוספת המתארת את חיי האדם בערבה בתקופות המאוחרות יותר. 

     

     

    איור 1: מפת אזור הסקר

    מפת אזור הסקר

    הממצאים החשובים העולים מעבודת הסקר בתקופות הפריהיסטוריות 

    השרידים הקדומים ביותר אלו אבני יד מאבן, שגילם מוארך ב 1.6 מליון שנה (איור 2 ).    בני האדם כנראה ,אחזו בכלים אלו ביד ומכאן שמם. כלי האבן סותתו מגיר,צור וקוורצוליט.

    בני האדם שייצרו את אבני היד, הגיעו לאזור ממזרח אפריקה ומכונים הומוארקטוס (האדם הזקוף).

    אבני יד

    איור 2 - אבני יד

    רוב אבני היד נמצאו כפריטים בודדים. בחלק הדרומי של אזור העבודה נמצאו כמה ריכוזים של כלים סמוך למשקעי חרסית, המצביעים על קיום אגמים קדומים בערבה, שגילם למעלה ממיליון שנה. היה כנראה אגם  - או סדרת אגמים מאזור עין יהב ועד לצומת מנוחה. אפשר לדמיין מערכת חיים שלמה שהתבססה לצד אותם אגמי מים קדומים שלאורך הערבה. במספר אתרים, שם נעשתה עבודת סריקה קפדנית, מזהים משקעי חרסית. נוכחות החרסיות, מלמדת אותנו שהאקלים באותה תקופה בערבה היה קריר ולח יותר מאשר כיום. אם יעשו גם בדיקות של אבקת פרחים, אפשר יהיה לדעת יותר על האקלים שהיה אז בערבה.


    בהר גבים תועדו אלפי בורות חציבה באבן הגיר הקשה, שנועדו לכריית צור משובח. בדיקת פריטי הצור העלתה, שעיקר הכרייה בוצעה במהלך התקופה הניאוליתית (11500-4500  לפנה"ס), זמן רב אחרי התקופה בה יוצרו אבני היד - בסוף העידן הפרהיסטורי.
    כמויות הצור שהופקו היו עצומות וסביר להניח שחלקן הגדול, שימש לסחר חליפין.

    אנו יודעים שבהרי אדום חייתה אוכלוסיה עשירה בסביבה גשומה. אך בהרי אדום יש מעט מקורות של צור. אוכלוסיה זאת נזקקה לצור שנחצב בהר גבים. 

    במהלך התקופה הניאוליתית, התפתחה חקלאות של גידול צמחים וחיות משק. בני האדם פיתחו מגוון כלים, למלאכות השונות. הצור המשובח נדרש ליצירת הכלים הללו.

     

    איור  3  - צילום מרחפן של הר גבים - רועי גלילי 

    איור  3  - צילום מרחפן של הר גבים


    אחד הכלים האופייניים לתקופה הוא גרזן האבן (איור 4).  כלים אלו שולבו בידיות עץ ויעילותם הייתה גדולה. כלי נוסף הוא  הכילף (איור 5 ). הכילף הוא כלי מאורך דו-פני, ששימש למטרות שונות:  כאשר השימוש היה לצורך חפירה –  הכלים מכונים מעדרים, לכריה - הם מכונים כילפות או לעיבוד עץ - ואז מכונים גרזנים. שכלול המעדרים הביא לפיתוח המחרשה הקדומה, שכילף גדול שימש בה כלהב חריש.
    אופן הכנת הכילף השתנה בהתאם לייעודו וכנראה גם האופן שבו הלהב חובר על ידית העץ. נמצאו מספר כילפות ענק (איור 6), שאורכם מעל ל-25 ס"מ, שנשברו במהלך הסיתות שלהן. יתכן שהוכנו לצרכים פולחניים ואולי גם כאמצעי ליצירת רושם וייחוס (אייקון) מצד האדם שהיה בעל כלי מרשים זה.

    גרזני אבן ניאוליתים

    איור 4 - גרזני אבן ניאוליתים

    איור 5  - כליפות

    איור 5 - כילפות

    איור 6 כילף ענק

     

     

    איור  6 - כילף ענק


    אנשי התקופה הנאוליתית השתמשו במערכת דרכים, שפריסתה בשטח דומה לפריסה המסורתית שהייתה קיימת עד לדורות האחרונים.
    לאורך הדרכים והשבילים הקדומים מזהים מספר סוגים של מתקני אבן המשויכים לתקופה הניאוליתית - בזכות פריטי צור טיפוסיים ובדיקות פחמן 14 (נעשו במתקנים דומים באזור אילת).

    מתקני האבן הנפוצים הם:

    א. שיניות - ערמות בנויות של אבנים, הנראות מרחוק כשיניים על גבי השטח, שם הן נבנו (איור 7 ). השיניות שימשו כנראה כציוני דרך. הן הוקמו רק ליד דרכים ראשיות ולא ליד דרכים מקומיות. כל השיניות נראות מתוואי הדרך. חלק ממתקני השיניות סמוכים לדרכים - וחלק רחוקים מהן.

    איור 7 שיניות בכיפת פארן

    איור 7 - שיניות בכיפת פארן 

    איור 8 מתחמים מקודשים ליד כביש 90

    איור 8 - מתחמים מקודשים ליד כביש 90
    צילום מרחפן על ידי עוזי אבנר

    ב. מתחמים מקודשים - ישנם גדולים, שנבנו מאבנים בנדבך אחד - מעיין סימון בין פנים לחוץ או קודש וחול. למתחמים מספר צורות החוזרות על עצמן: יש רבועים,עגולים או מאורכים (איור 8 ). מתחמים אלו שמשו כנראה לתפילה. הם הוכנו לרוב בקפידה והנראות שלהם נאה. המשטח הפנימי מסוקל או מרוצף. יתכן ונהגו לחלוץ את המנעלים בכניסה למתחם. באזור צוקים נמצאו מספר רב של מתקנים אלו.

    ג. מצבות תפילה - מצבות אבן שהוצבו לצרכי תפילה, ללא קשר לקברים, במערכים ומספרים קבועים (איורים 9-11). יש מצבות רחבות המכונות נקביות,ישנן מאורכות המכונות זכריות. מספרי המצבות הנפוצים הם  אחת, שתים או שלוש. יש מעין "משפחות" של מצבות גדולות וקטנות. מערכי הסידור והיחס בין זכר לנקבה זהה לסידור הקיים של פסלי אלילים מתרבויות הנמצאות מחוץ למדבר.
    המצבות תפקדו לאורך אלפי שנים, החל מהתקופה הניאוליתית.

    מצבה נקבית

    איור 9 - מצבה נקבית

    זוג מצבות זכר ונקבה


    איור 10 - זוג מצבות זכר ונקבה

    בתנ"ך, בתקופה מאוחרת ב 3500 שנה מהתקופה הניאוליתית, יש אין ספור אזכורים למצבות. המפורסם שבהם מספר בראשית (פרק כ"ח פסוק י"ח). מתאר את יעקב אבינו, לאחר שחזה במלאכים, העולים ויורדים בסולם בחלומו:  "וישכם יעקב בבקר ויקח את-האבן אשר-שם מראשותיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על-ראשה". לפנינו תיאור נפלא, של הפיכת אבן רגילה לחפץ מקודש, בזכות ההתגלות האלוהית ויציקת השמן. מעין התמרה מאבן פשוטה לאבן מקודשת. לאבן המצוינת, יש עוד שני אזכורים בתנ"ך. אני מניח שרבים מבני האנוש, בעבר ובהווה, היו מתאווים לרייטינג כזה בספר הקדוש.

    המצבות במקרא הועמדו בהקשר לבריתות בין אנשים, נדרים, שבועות לבורא עולם ועוד. פולחן המצבות היה נפוץ ביותר והן הוצבו עם האשרות והצלמים (איור 12), על כל גבעה ותחת כל עץ רענן.
    בימי המלוכה וקיום המקדש בירושלים המצבות היו בתחרות על הפולחן בהר הבית. אנו קוראים בתנ"ך שמלך יהודה, יאשיהו, מורה לנתץ את כל המצבות. אצלנו בערבה כנראה שהצו לא הגיע -  ומצבות רבות נותרו ומאפשרות לנו ללמוד על דרכי הפולחן הקדומות.     

    מצבה עם חרוטת של זוחל

    איור 11 - מצבה עם חרוטת של זוחל

     

    צלם

     


    איור 12 - צלם

     ד. מתקנים רודדיים - אלו מתקנים  מלוחות אבן דקים, שהראשונים נמצאו בנחל רודד, באזור אילת (איור 13 ). מתקנים אלו בנויים כמתחמים מקודשים קטנים במתאר של אליפסה או/ו עיגול. בסמוך להם מזהים בדרך כלל גם מצבות אבן קטנות. חלק מהמצבות עם חורים טבעיים, חלקן עם חורים קדוחים.
    ישנן מצבות מאורכות המכונות זכריות וישנן מעוגלות המכונות נקביות. על חלק מהמצבות, סימני סיתות ועיצוב מינימלי - מעין פיסול סימבולי (איור 14).

    מתחם מקודש רודד

    איור 13 - מתקן רודדי

    מצבה רודדית קדוחה

    איור 14 - מצבה רודדית קדוחה

     

    במספר אתרים נמצאו גם תאי אבן קטנים בגודל של   20 ס"מ על 20 ס"מ (איור 15).
    במרכז התאים, מזהים אבנים קטנות נעוצות בקרקע. תאים אלו שימשו כנראה, להצבת אבנים לצורך ציון של רוחות האבות של מייסדי אותה קבוצה אנושית, כמקובל בימינו בדרום מזרח אסיה.
    ישנם תאים, שמשולבים בקווי מתאר של מתחמים גדולים - וישנם חופשיים.

     

     

     

     

     

    איור 15 - תאי אבן קטנים

    תאי אבן קטנים


     

    סיכום

     סקירה קצרה זאת מציגה חלק מההוויה החומרית והרוחנית של מי שחיו כאן לפנינו לפני יותר ממיליון שנה ועד לפני 7000 שנה - בתקופות הפרהיסטוריות.

    השינויים שחלו לאורך תקופה ארוכה זאת, כביכול קטנים ביותר, אך הם בנו את התשתית להתפתחות ההיסטוריה והתרבות המאוחרים יותר.

    * צילומים שלא צוין לגביהן אחרת - צולמו על ידי המחבר 


תגובות

התחברו על מנת לפרסם תגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה!