דלג לתוכן העמוד

אדם בערבה - איך חיו כאן בעבר- חלק ב'

  • תקופות היסטוריות

    מאת: גדעון רגולסקי

    הכתבה מהווה המשך לכתבה ראשונה המתבססת על הסקר ועוסקת בפרהיסטוריה של הערבה התיכונה. בכתבה זו, העוסקת בתקופות היסטוריות הקרובות יותר לימינו,  יש יותר דגש על הנושאים ופחות על התקופות.


    הממצאים והשרידים מהתקופות ההיסטוריות דומים לאלו שנמצאו בתקופות הפרהיסטוריות, אך האתרים ונקודות הממצא חסרים לרוב שכבה ארכיאולוגית אופיינית. כמו כן, מעט הממצאים מהתקופות השונות מעורבים אלו באלה. אופן התקנת מבני המגורים לא השתנה במשך אלפי שנים וכך גם לא השתנתה התפיסה של השטח כמקור ודרך לקיום. מחסות סלע טבעיים למשל, שימשו לאורך אלפי שנים כמקומות מועדפים להתקנת אתרי מגורים ואחסון. בערבה - מאילת ועד לים המלח - מזהים אין ספור אתרי מגורים. את האתרים הללו פקדו תושבי המדבר בהתאם למקורות הקיום שהיו בקרבתם.

    המתקנים שהותקנו במדבר נבנו מחומרי המדבר: אבנים, עפר, עצים ושיחים.

    אתר חניה תחת דרגש סלע, תמונה 1

    איור 1 : אתר חניה תחת דרגש סלע ועל משטחי חול בקרבת עין ערגה, שנתן הגנה מפני מזג האוויר בקיץ ובחורף.

    מטמורה בנויה מאבנים - תמונה 2

    איור 2 : מטמורה בנויה מאבנים ובוץ תחת דרגש סלע.


    בסביבה המדברית נדרשה ניידות רבה לאורך העונות, לפיכך הרכוש הנישא היה מועט. כמו כן, חלק גדול מהחפצים היו עשויים מחומרים מתכלים כמו עץ, עור וחומרים אורגניים. זו הסיבה לכמות הממצאים הקטנה.
    כלי חרס, המהווים את אחד מסימני התרבות ומהווים את הדרך הנוחה להגדיר תקופות באזורים הגשומים של הארץ, לא היו נפוצים במדבר. השימוש בקרמיקה היה מוגבל. כלי החרס היוו נטל על בני אדם שנדדו במשך חלק גדול מן השנה. הנדודים אפשרו את הניצול המיטבי של הסובב המדברי הדל.

    מידע רב על החיים המסורתיים במדבר צחיח קיצון, המעמיד אתגרים קיומיים רבים, אנו למדים מתוך הממצאים והשרידים המאוחרים. אך גם התיאור בעל פה של עלי אל מיסק (אללה ירחמו), העניק לנו ידע רב על נוהגי המרעה, החקלאות החרבה והתנהלות החיים.

    התרבות החומרית כמעט ולא נחקרה בנגב ובערבה במהלך המאה העשרים, אך  ניתן ללמוד מההוויה המסורתית  של המאה העשרים על העבר הקרוב והרחוק ואפילו על תקופות מאד רחוקות (מאה רביעית לפנה"ס ועד ימינו).

    תושבי האזור נדדו  בתוך אזור מסויים שהיו בו גם חלקות חקלאיות. הם  לא שהו ליד החלקות החקלאיות לאורך זמן אלא שבו לחלקות רק בעונות החריש/זריעה והקציר. כנראה שלאורך כל הדורות התקיימה באזור גם חקלאות בעל בשנים ברוכות.

    ואמנם, בשרידים מוצאים חלקות של חקלאות בעל. אלו חלקות שעובדו עד לדורות האחרונים על ידי הבדווים שחיו כאן. פיסות הקרקע נחרשו ונזרעו לאחר הגשם החזק הראשון בסתיו. החריש בוצע על קרקע בוצית לעיתים. חלקות נטושות אלו מספרות לנו סיפור מדהים של אחיזה בקרקע הדלה, באזור דל במשקעים. כיום חלקות דומות עדיין מעובדות באזור דימונה והר הנגב. בקרבת רוב החלקות נמצאו פריטי צור וחרס, שמעידים על עיבוד הקרקע, כנראה החל מהתקופה הניאוליתית. לא נמצאו להבי מגל מצור, כנראה משום שהיה נהוג לקצור בתלישה את התבואה. נמצאו מחרשות ודקרי עץ ששימשו להסרת הבוץ מלהב המחרשה. נמצאו גם מגלי ברזל ממספר סוגים, המעידים על סוגי הגידולים והעשב השונים שנקצרו.

    חלקה חקלאית רמת צופר תמונה 3

    איור 3:  חלקה חקלאית מרמת צופר.


    בדואי חורש אחרי הגשם תמונה 4

    איור 4 : בדווי חורש אחרי הגשם ונעזר בדקר להסרת בוץ. (מתוך עארף אל  עארף "הבדווים בנגב ")

     

     

     

     

     

     

    איור 5 : מחרשה ודקר להסרת בוץ, מרכס מנוחה.

    מחרשה ודקר להסרת בוץ תמונה 5

    חקלאות הבעל היוותה מקור חשוב למזון. מקור נוסף היה גידול משק חי, שהתבסס על מרעה. המרעה התבסס על הצומח החד והרב שנתי (בעיקר עצי שיטה) שבאזור - והיה תלוי בגשם. נמצאו מגלי ברזל לקציר עשב ומוטות שונים להסרת עלווה ופרי מהעצים. כמו כן אותרו גדרות צאן רבות ומשטחי רביצה לעדרים. גידול הצאן היווה גם מקור לצמר. נמצאו מספר משטחי אריגה מאורכים על גבי קרקע מיושרת ומסוקלת. לאורך המשטחים מזהים אבנים כבדות שייצבו את הנול. במטמורות נמצאו חפצים הקשורים במלאכת הכנת יריעות האוהלים: חלקי פלך,מנורים וקרני צבי קטנות.

    משטח מאורך של נול  תמונה 6

    איור 6 : משטח מאורך של נול, לאריגת יריעה צרה .

    גדרת צאן כפולה תמונה 7

    איור 7 : גדרת צאן כפולה מצפון להר כיפה.


    שברי חרס תמונה 8

    רוב החרסים שנמצאו הם מהתקופה הנבטית (מאה 2 לפנה"ס) ועד לסוף התקופה האסלמית הקדומה (מאה 11 לספירה). מזהים חרסים איכותיים מעוטרים שהוכנו בבתי יוצר מסודרים וחרסים גסים שהוכנו בשטח ונצרפו במדורות. בתקופות מאוחרות מופיעים חרסים שחורים שהובאו מעזה. במחסות סלע ומטמורות בנויות נמצאו אפילו כדים שלמים.

    שברי חרס תמונה 8

    שברי חרס תמונה 8

    שברי חרס תמונה 8

    שברי חרס תמונה 8

    איור 8 : חרסים נבטיים ושברי צלמיות.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    איור 9 : כדים שחורים "עזתיים".

    כדים עזיתיים שחורים תמונה 9


    במהלך עבודת הסקר תועדו דרכי הרוחב שחצו את הערבה ממערב למזרח. וכן קטעים מדרך האורך - שעברה לאורך הערבה. מארג הדרכים התייצב כנראה כבר לפני 5500 שנה, בתקופת הברונזה הקדומה ונשמר בחלקו עד ימינו. באיתור הדרכים הקדומות נעזרתי במפת הנגב,שהוכנה ע"י קפטן ניוקומב ב-1914 . המפה מציגה את הנגב לפני מלחמת העולם הראשונה, לפני שהרכב הממונע הגיע למרחב ומערך הדרכים המסורתיות היה קיים כמעט בשלמותו. כמו כן נעזרתי בספרו של עארף אל עארף (1936) "שבטי הבדואים במחוז באר שבע" שמתאר בפרוטרוט את דרכי הערבה.

    אלומת דרכים תמונה 10

    איור 10 : קטע מדרך האורך, מעוצבת כאלומת שבילים שמותאמים למרווחי הליכה של גמלים עם מטען.

    מפת ניוקומב תמונה 11

    איור 11 : הערבה התיכונה במפת ניוקומב. הדרכים מופיעות באופן ברור.


    בנוסף לאתרי המגורים הרבים שנסקרו, נמצאו שפע של מתקני פולחן ואתרי קבורה. רוב החומר הפולחני שייך לתקופות איסלמיות החל מהמאה השביעית לספירה. מזהים קברים מאורכים, במפנה צפון מערב - דרום מזרח. הנפטרים הונחו על צידם, כך שפניהם יופנו לעבר העיר מכה.

     

     

     

     

     

     

     

    איור 12 : קברים איסלמיים מאזור נחל שיזף.

    קברים איסלמיים  תמונה 12

    נמצאו גם מסגדים פתוחים, שהוכנו מאבנים וייצרו משטח, המופרד במראה ובעיצוב מהסובב הטבעי. שטח המסגד היה מסוקל מאבנים ונכנסו לתוכו ללא מנעלים. במתאר המסגדים יש קשת אבנים ("מחרב"), שממוקמת לעבר מכה. בחלק מהמסגדים מזהים רק את קשת האבנים הפונה לעבר מכה. חלק מהמסגדים הם קטנים ומיועדים לסוגד אחד. המסגדים הגדולים ממוקמים בדרך כלל ליד דרכים ומקורות מים, שזימנו אליהם מתפללים רבים באחת. 

    מחרב ומסגד

    מסגד פתוח

    איור  13  : מסגד פתוח ומחרב מכפת עשת ורמת צופר.


    סיכום 

    כתבה זאת מציגה רק חלק קטן מהעושר של התרבות החומרית והרוחנית שנמצאה  באזורנו. נושאים רבים שנחקרו לא הוצגו כאן ועדיין יש גם מקום למחקרים נוספים.

    תודות על המידע שהובא בחלק זה לבני משפחת אל מיסק, ובעיקר לזייד אל מיסק.

    קישור לכתבת המחקר המלאה: סקר אתרי תרבות אדם בערבה התיכונה / גדעון רגולסקי, יוני 2019  (קובץ PDF, 3 MB ) >>


תגובות

התחברו על מנת לפרסם תגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה!