מוכנים בשגרה – מוגנים בחירום

מדוע חשוב להיערך למצבי חירום?

חזרה לתוכן העניינים >

מכינים את המשפחה

שגרת חיינו מופרת לעיתים על ידי התרחשותם של מצבי חירום. מצבי חירום מתרחשים בדרך כלל בפתאומיות, ללא כל הודעה מוקדמת, ודורשים מאיתנו לפעול במהירות כדי להציל את חיינו.

בשעת מבחן בני אדם נוטים לפעול על פי שכלם ועל פי ניסיונם. אין טעם להתחיל לחפש תשובות חדשות לסכנה מוחשית בעת התרחשותה. באותו רגע מגיבים אוטומטית, כמעט אינסטינקטיבית. לכן ברור שהזמן לחשיבה, ללימוד, להכשרה ולהתכוננות הוא דווקא בעת רגיעה. ישנם מצבי חירום ממוקדים המשפיעים על אדם בודד או על קבוצה של אנשים, כמו תאונות דרכים או שריפה, וישנם מצבי חירום כלליים המשפיעים על אוכלוסייה רחבה, כגון: רעידת אדמה או מלחמה הכוללת איום על העורף.

איננו יכולים למנוע את התרחשותם של מצבי החירום, אך אנו יכולים לצמצם את השפעתם עלינו ועל יקירנו. מניסיון שנצבר בעולם הוכח כי אנשים שהכירו את מצב החירום ואת מאפייניו והתכוננו מראש, הצליחו על פי רב להציל את עצמם ואת האנשים ששהו בקרבתם. בעת התרחשותו של אירוע חירום המשפיע על אוכלוסייה רחבה, כוחות הביטחון וההצלה לא יוכלו להגיע במהירות כדי לספק את צרכינו. לכן אנו נדרשים להתכונן ולהיערך להתמודדות בכוחות עצמנו עם האירוע ועם השלכותיו.

היערכות היא חלק מהחיים. משפחות נערכות באופן שוטף וקבוע למצבים שונים כמו נסיעה לחו"ל, לידה, מעבר דירה, ולכן מתבקש לנהוג כך גם בנוגע להיערכות לקראת מצבי חירום. במצבי חירום המשפחה צריכה לפעול כיחידה אחת. משפחות יכולות להתמודד עם מצבים כאלה ביעילות על ידי הכנה מוקדמת תוך גילוי שיתוף פעולה ועבודת צוות. המשפחה נדרשת להגיע לדרגה גבוהה של אחריות הדדית ותיאום: כל אחד מבני המשפחה הוא תומך ונתמך בעת ובעונה אחת, וכך הוא מעניק הרגשת ביטחון וכוח לשאר בני המשפחה.

יש לשים דגש על מוכנות לחירום של אזרחים ותיקים וחולים כרוניים: 

• להצטייד במסמכים רפואיים שמעידים על המצב הרפואי
• להכין סוללת גיבוי ובמקרה הצורך גם גנרטור למכשירים רפואיים חשמליים
• להשאיר מפתח רזרבי לבני המשפחה
• לשמור על פעילות השיגרה ככל שניתן ועל סדר יום מוכר
• להימנע מצפייה מרובה בטלוויזיה ובמכשירי החדשות
• לשמור על הקשרים החברתיים עם הסביבה גם בזמן חירום
• מומלץ להיות בקשר עם עו"ס אזרחים ותיקים במחלקה לשירותים חברתיים
• למידע וסיוע ניתן להתקשר למוקד 118, מוקד משפחה של משרד הרווחה והביטחון החברתי 

חזרה לתוכן העניינים > 

המלצות להורים 

• חשוב כי כל בני המשפחה, כולל הילדים, יכירו את הנחיות התנהגות בעת קבלת התרעה וידעו כיצד לפעול, גם כשהם מחוץ לבית או כשהם לבדם בבית.
• בחרו את החדר המוגן שלכם, אליו תיכנסו בעת קבלת התרעה. בשיתוף הילדים ובני המשפחה והסבירו את ההיגיון שבבחירה (למה זה החדר המוגן ביותר בבית וחשיבות הכניסה אליו בעת קבלת התרעה).
• הגדירו חלוקת תפקידים בין בני המשפחה ותכננו היערכות על פי המאפיינים והצרכים הייחודיים של משפחתכם.
• הצטיידו בפרטים שיסייעו לכם להתמודד טוב יותר. עיינו ברשימת הציוד המומלצת בעמוד 9.
• עירכו רשימת טלפונים כולל כיצד ניתן להשיג אתכם בעבודה וכן טלפון של שכן/ה בעת צרה.
• שוחחו עם בני המשפחה על היערכות לירי טילים. מומלץ לנהל את השיחה כאשר חשוב לשלב את הילדים בשיחה. 

דגשים להורים

• תווכו לילדים את המצב והמעיטו בחשיפה שלהם לשידורי החדשות.
• ייתכן שילדים יחוו מצוקה שתתבטא בהיצמדות להורה ואף בהרטבה. אלו תגובות נורמאליות. 
• הסבירו שהאזעקה נשמעת חזק כדי להודיע לנו שיש סכנה ובכך מגנה עלינו.
• הילדים צופים בכם ומושפעים מהאופן שבו אתם מגיבים.

אם אחד ההורים חש חרדה כתוצאה מהמצב, מומלץ כי לא ינהל את השיחה ויפנה לייעוץ דרך מחלקת החינוך/ בית הספר על מנת לקבל את הכלים לשיחה.

מנהלת שירות פסיכולוגי חינוכי - ורד כהן אכד: 054-4224081

כלים להתמודדות לילדים (מטעם השירות הפסיכולוגי החינוכי) 

1. אי אפשר להחביא מלחמה - הילדים מרגישים, חשים ורואים. חשוב לדבר איתם על מה שקורה בהתאם ליכולת שלהם להבין.  
2. אזעקות נועדו לשמור עלינו - ייתכן שיהיו אזעקות - כדאי להסביר שבזכות האזעקות אנו יודעים שצריך לעזוב הכל ולהיכנס למרחב המוגן
3. אל תשתמשו במילים גבוהות כדי להסביר לילדים הצעירים את המצב - אם תדברו במושגים שלהם, הלחץ והחששות מהמצב יתמתנו.
4. תנו לילדים תפקידים - זה מסייע להגברת תחושת השליטה של הילדים במצב.
5. שימו לב למידע שהילדים נחשפים אליו בזמן האירועים - הסבירו לילדים שאין צורך שיעקבו אחר החדשות, אלה שאתם תעדכנו אותם בעת הצורך. 
6. מסרים מעצימים - "יש לנו צבא חזק. אנחנו מוגנים במרחב המוגן שלנו".
7. העניקו לילדים ביטחון - שימו לב שהתנהגויות כמו הבעיה של פחדים וחששות הן תגובות נורמליות למצב הזה.
8. אפשרו לילדים לבטא רגשות 

חזרה לתוכן העניינים >

המרחב המוגן: הכי מוגן שיש

בחירת המרחב המוגן 

בחרו את המרחב המוגן על פי זמן ההתגוננות העומד לרשותכם.

כיצד נבחר חדר מוגן?

חשוב לקבוע חדר זה בבית או בכל מקום שבו נשהה, בתנאי שאפשר להגיע אליו בפרק הזמן העומד לרשותנו מרגע קבלת ההתרעה. אם אין ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) או מקלט, יש לבחור בחדר מדרגות פנימי או חדר פנימי ללא קירות חיצוניים, עם כמה שפחות חלונות או פתחים.

חשוב: בכל עת, ובעיקר בזמן מתיחות יש לוודא שהדרך למרחב מוגן פנויה מחפצים ומכשולים! 

הכינו את המרחב המוגן

אחרי שבחרנו את המרחב המוגן שלנו, ממ"ד או מקלט (ביתי או ציבורי) יש לבדוק ולוודא שיש לנו את הציוד הדרוש לשהייה בו לאורך זמן.

1. מזון יבש: באריזות סגורות - שימורים וחטיפים
2. תיק ציוד אישי: למקרה של פינוי מהבית למספר ימים: תרופות, כסף מזומן, גפרורים, נרות, סכין רב שימושי, בגדים, ציוד לתינוקות, ציוד לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. 
3. מטף כיבוי אש
4. מסמכים חשובים: מסמכים רפואיים, מסמכים אישיים ופיננסיים, רשימת טלפונים של ארגוני חירום, משפחה, שכנים. 
5. ערכת עזרה ראשונה
6. מים: בבקבוקים סגורים, ל-3 ימים למשפחה לפחות 4 ליטר לאדם ליום. 
7. תאורת חירום
8. אמצעי תקשורת: טלפון נייד ומטען, מחשב, טלוויזיה, רדיו וסוללות.

חזרה לתוכן העניינים > 

הנחיות חשובות לשהייה ממושכת במרחבים מוגנים

אם מתקבלת הנחייה מפיקוד העורף להיכנס לשהייה במרחב המוגן עד להודעה חדשה, יש להקפיד על ההנחיות הבאות:

אוורור המרחב המוגן - אם יש ברשותכם מערכת אוורור, יש להפעיל אותה. אם אין ברשותכם מערכת אוורור, הקפידו על פתיחת דלת המרחב המוגן מדי 4 שעות למשך 10 דקות. בנוסף, אם ניתן, יש להפעיל מזגן או מאוורר לצורך ויסות הטמפרטורה בחדר.

התמודדות עם שהייה ממושכת במרחב המוגן - השהייה הממושכת במרחב המוגן היא זמנית ונועדה להציל חיים. עם זאת, היא יכולה לעורר תחושות שונות כמו חוסר אונים וחוסר ודאות, פחדים, עצבות, לחץ ותחושות נוספות. כמו כן, עלולות להתעורר תגובות פיזיות כמו עייפות, חולשה, חוסר תיאבון ועוד. כדי שנוכל להתמודד בצורה טובה, חשוב לדעת שאלו תגובות נורמליות למצב לא שגרתי. עצות ו"טיפים" להתמודדות קלה יותר:

• נסו לשחזר את סדר היום הקבוע שלכם בשגרה ולקיים אותו בצורה הדומה לו ביותר גם במרחב המוגן.
• חלקו את היום לפי חלונות זמן סדורים, כאשר לכל חלון זמן פעולה ייעודית ומשך זמן מוגדר מראש.
• השתדלו לפרוס זאת לאורך כל היום ולוודא כי המשימות אינן מורכבות מידי ושחלונות הזמן לביצוען יהיו קצרים יחסית - מילוי משימות רבות מעניק תחושה של הצלחות מרובות. הצלחות אלו יעניקו לכם גם תחושת ביטחון עצמי, תקווה ומשמעות אשר יסייעו לכם בעת השהייה במרחב המוגן לאורך זמן.

התמודדות עם שהייה ממושכת במקלט משותף או ציבורי

• אם שוהים במקלט משותף או ציבורי, חשוב לקיים שיחת היכרות עם כלל הנוכחים.
• לאחר מכן לקבוע סדר יום קבוע, שמתחשב בתרומה הפוטנציאלית של כל אחד מהשוהים.
• מומלץ לסמן אזורים מוגדרים לפעולות שונות - אזורי לינה, אכילה, משחק, שיחה וכדומה.
• אפשר להגדיר מרחבים אישיים בתוך המרחב הכללי, כל עוד זה בהסכמה של כולם.
• מומלץ לקבוע כללים שיוכרו ויוסכמו על ידי כלל השוהים, להחליט על סדר יום ופעולות משותפות, ולחלק תפקידים ותורניות בין המשפחות שונות לביצוע פעילויות חיוניות.

חזרה לתוכן העניינים >

הוראת השעה של פיקוד העורף - הוספת ממ"ד

פטור מהיתר בניה להוספת מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) לדירות מגורים קיימות

בכנס שהתקיים בנושא הוראת השעה של פיקוד העורף בגין המלחמה, הוסבר הנושא על ידי רב-סרן עדי שיטרית, מהנדסת מחוז דרום בפיקוד העורף ורפי בן דוד, מהנדס המועצה האזורית. להלן עיקרי הנושאים שהובאו על פי הוראת השעה:

• הוראת השעה חוסכת את הצורך בהיתר, זו הקלה משום שצריך רק את אישור פיקוד העורף
• הוראת השעה מתייחסת לבתים קיימים בלבד.
• מידות - 9 מ"ר נטו ומבואה של עד 5 מ"ר.
• הממ"ד ימוקם בהתאם לתב"ע התקפה.

קיימות 2 אופציות לממ"ד:

1. בנייה קונבנציונלית בליווי מהנדס וכפוף לכך שכל האביזרים הנלווים (חלון, דלת, צבע, מערכת צינון, סימונים וכו') יאושרו ע"י פיקוד העורף.
2. רכישת מבנה יביל מאחת החברות המאושרות על ידי פיקוד העורף ובכפוף להתקנתו בליווי מהנדס. יש לקחת בחשבון הוצאות בגין ביסוס והתאמת תשתיות. 

• הממ"ד יהיה בחיבור ישיר לבית. מקרים חריגים ייבחנו על ידי מחוז דרום בפיקוד העורף.
• לעובדים זרים נדרש ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי), לא ממ"ד. אי אפשר להסדיר מגורי עובדים על בסיס מיגונית.
• מיגונית אינה תחליף לממ"ד או ממ"מ ולא נכללת בהוראת השעה.
• בקשות שהוגשו בהוראת השעה מקבלות עדיפות בטיפול
• בסיום התקנת הממ"ד אין צורך בדיווח לפיקוד העורף, מדווחים לרשות המקומית בלבד.
• אין צורך במדידה עדכנית בעת הגשת הבקשה לפיקוד העורף (בשונה מהיתר רגיל).
• לא ניתן לתכנן חדר רטוב (שירותים, מקלחת) בממ"ד.
• לוחות זמנים – מענה לבקשה יינתן בפיקוד העורף בתוך 14 יום. הבניה תתבצע 45 ימים מרגע קבלת האישור.
• תוקף הוראת השעה - עד סוף דצמבר 2024.
• קווי בניין – קו 0 בהסכמת שכן, מטר מקו בניין ללא חתימת שכן.
• באחריות בעל הנכס בדיקות ואישורים של מעבדה מוסמכת.
• צורך באישור מחברת המסגרות על התקנת הדלת והחלון לצורך ווידוא תו תקן, כנ"ל התקנת מערכת סינון וצינון.
• במקרה של דלת רסיסים כבדה, ניתן לבצע דלת עץ פנימית לשימוש יומיומי.
• יש אפשרות לדלתות הזזה לממ"ד.

חזרה לתוכן העניינים > 

שאלות ותשובות

מה עדיף, ממ"ד או מקלט?

הממ"ד הוא המרחב המוגן המועדף מכיוון שהוא חדר ייעודי בתוך הדירה, שנועד לספק מענה למצבי חירום כמו ירי רקטות וטילים. הממ"ד בנוי מתקרה וקירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים. כמו כן לממ"ד יתרון פסיכולוגי - בשעת חירום בני הבית, ובעיקר הילדים, שוהים בחדר מוכר ובסביבה ידידותית שמסייעת בהפחתת החרדות. יש לבחור את המקום המוגן בהתאם לזמן ההתגוננות העומד לרשותנו.

מה אפשר לעשות אם אין לנו ממ"ד או מקלט?

לכל אדם בכל מקום בארץ קיימת האפשרות להתגונן על פי הנחיות פיקוד העורף. אם אין ממ"ד או מקלט בבית, יש לבחור כמרחב מוגן מקלט ציבורי, או בבית עם קומות את חדר המדרגות הפנימי שהוא ללא קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. בעת קבלת התרעה, יש לשבת על גרם המדרגות ולא בחלל הקומה. בבניין מתחת ל-3 קומות, יש לשהות בגרם המדרגות של קומה האמצעית. אם אין חדר מדרגות פנימי, יש לבחור כמרחב מוגן בחדר פנימי עם כמה שפחות קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. בעת קבלת התרעה, יש לשבת צמוד לקיר פנימי, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת. מובהר כי מטבח, מקלחת או שירותים אינם יכולים לשמש כחדר פנימי מכיוון שקרמיקה, חרסינות וזכוכיות עלולות להתנפץ.

למה חייבים לחכות 10 דקות במרחב המוגן?

פרק הזמן שלקח לשברי יירוט רקטות ליפול אל הקרקע עלול להימשך דקות ארוכות ולסכן את מי שיוצא מהמרחב המוגן לפני חלוף הסכנה. פיקוד העורף מפעיל התרעה בכל מקום בו קיימת סכנה לתושבים, כולל באזורים שנשקף בהם סיכון לנפילה של שברי יירוט.

מטח רקטות עלול להימשך זמן מה, מאחר שהוא יכול לכלול מספר רב של רקטות שמשוגרות בהדרגה. לפיכך, גם אם ראיתם או שמעתם יירוט או נפילה של רקטה, ייתכן שהירי עדיין בעיצומו והאיום טרם חלף.

 מערכות ההגנה אינן נותנות מענה הגנתי מלא. משום כך מסוכן להישאר בחוץ או לצאת החוצה כדי לצפות ביירוטים או לצלם אותם.

כיצד יש לנהוג אם מקבלים התרעה בזמן שהייה במבנה בבנייה קלה?

אם מתקבלת התרעה בעת שהייה במבנה שאינו כולל תקרת בטון ו-4 קירות מבטון או מבלוקים, כולל בנייה קלה, מבנה יביל, קרוואן ומבנה מגבס או מעץ, יש לצאת מהמבנה ולהיכנס למרחב מוגן בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו. אם לא ניתן להיכנס למרחב מוגן בזמן ההתגוננות, יש לצאת מהמבנה, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

הנחיות להתנהגות בשעת חירום

• האזור שלנו הוא אזור התרעה - הערבה התיכונה
• זמן כניסה למרחב המוגן - דקה וחצי
• משך ההתרעה - פרק זמן ההגעה למרחב המוגן הקרוב אליכם.

בהישמע התרעה יש להיכנס למרחב המוגן על פי זמן ההתגוננות ולשהות בו במשך 10 דקות.

הנחיות להתנהגות בזמן התרעה

בעת התרעה יש להיכנס למרחב המוגן על פי זמן ההתרעה ולשהות בו 10 דקות(אם לא התקבלה הנחייה אחרת) ולפעול על פי ההנחיות במקום בו אתם נמצאים:

בבית

• הכנסו מיד לממ"ד וסיגרו את חלון הפלדה.
• באין ממ"ד, יש להיכנס לחדר המוגן שנבחר מבעוד מועד (ראו עמוד 9, הכנת המרחב המוגן).
• יש לשבת על הרצפה מתחת לקו החלון.
• להיצמד לקיר פנימי ולא לשבת מול חלון ולא מול דלת.

בחוץ

• השוהים בחוץ בשטח בנוי - היכנסו למבנה או מחסה קרוב.
• השוהים בשטח פתוח – יש לשכב ולהגן על הראש עם הידיים.

ברכב

• הנוסעים ברכב – יש לעצור בצד הדרך, להיכנס למבנה או מחסה קרוב.
• במידה ולא ניתן להגיע למבנה או מחסה בתוך פרק הזמן העומד לרשותכם, צאו מהרכב, הישכבו על הקרקע והגנו על ראשכם עם הידיים.

בנסיעה באוטובוס

• בנסיעת אוטובוס בהסעות תלמידים - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות, ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
• בנסיעת אוטובוס בתוך היישוב - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות כדי שהנוסעים יירדו וייכנסו למבנה קרוב. אם לא ניתן להגיע למבנה בזמן העומד לרשותכם, התכופפו מתחת לקו החלונות והגנו על הראש באמצעות הידיים.

חשוב מאוד להתרחק מחפצים לא מזוהים או מרקטה המונחת על הארץ. במקרה כזה יש להרחיק סקרנים ולהודיע מיידית לאחד מגורמי הביטחון באזור:

קב"ט המועצה

מש"ק משטרה

רבש"ץ היישוב שלכם - מספרי טלפון בקישור >

חזרה לתוכן העניינים >

שאלות ותשובות

איך לפעול כשמתקבלת התרעה בשטח פתוח?

בשטח פתוח נשכבים על הקרקע כדי להקטין את הסבירות להיפגע. בעמידה - 100% סבירות להיפגע. בכריעה/ישיבה - 85% סבירות להיפגע. בשכיבה - 10% סבירות להיפגע.

למה חשוב כל כך לשכב על הקרקע אם אתם בחוץ?

בעת פגיעת רקטה או טיל בקרקע, יש סכנה שרסיסים שנוצרו בעקבות הדף הפיצוץ יפגעו במי שעומד או יושב. זאת בעוד שמי ששוכב, מגן על עצמו גם אם הרקטה או הטיל נוחתים בקרבתו. הסיבה העיקרית לכך, היא לנסות ולהקטין ככל הניתן את גובה הצללית של גופנו ושטח החשיפה שלו ולהיצמד כמה שניתן לקרקע. מדוע חשוב להיות קרובים לקרקע? משום שלרוב ראשי הנפץ של הרקטות והטילים יש מעטפת פלדה, היוצרת רסיסים מסוכנים רבים בפיזור צפוף מאוד. ושימו לב לסטטיסטיקה הבאה: באחוזים, הסבירות להיפגע מהדף פיצוץ של טיל שנוחת בסמוך בשטח פתוח, עומד על 100% בעמידה ו-85% בכריעה, לעומת 10% בלבד בשכיבה.

הערכות לתרחיש רעידת אדמה

רעידת אדמה צפויה להתרחש בארץ, אולם לא ידוע מתי ובאיזו עוצמה. אמנם לא ניתן למנוע את רעידת האדמה, אבל בכוחנו לצמצם את שיעור הנפגעים, שכן לא הרעידה עצמה היא שמסכנת אותנו, אלא העצמים והמבנים בסביבתנו, שעלולים לקרוס ולפגוע בנו.

הכנת הבית ומקום העבודה

• חזקו לקירות חיבורי ארונות, מדפים ומזגנים.
• התקינו מדפים לא מעל המיטות.
• השתמשו בווים יציבים ומאובטחים לתליית חפצים כמו נברשות, עציצים וכדומה.
• הצמידו ארונות וחפצים כבדים אחרים לקיר באמצעות זוויות מתכת.
• הניחו חפצים גדולים וכבדים במקומות נמוכים.
• התקינו מנעולים בדלתות הארונות על מנת למנוע פתיחת דלתות בעת טלטול.
• מינעו תזוזה חופשית של מכשירים כבדים, כמו מקררים וכדומה, על ידי נעילת גלגליהם.
• הוסיפו תמיכה למזגנים, דודי שמש וכו', בפרט אם הם מותקנים על גגות רעפים.
• אתרו מראש ועל פי ההנחיות מקום בטוח בבית (או במקום העבודה) אליו תמהרו ברעידת אדמה או השטח הפתוח אליו מתכנסים כל בני המשפחה השטח צריך להיות נקי ממכשולים. לא מתחת לקוי חשמל, עצים, פרגולות וכו'.
• למדו את מיקום מפסק החשמל וברז הגז הראשיים של הבית.
• הכינו מראש מלאי מזון ומים לחירום, ערכת עזרה ראשונה, רדיו, תאורה, סוללות רזרביות ומסמכים חשובים (פירוט מלא ).

התנהגות נכונה בעת רעידת אדמה

בעת שהייה בתוך מבנה: אם אתם נמצאים בתוך מבנה בעת שמתחילה רעידת אדמה, עיברו במהירות למקום בטוח על פי סדר העדיפויות המפורט להלן:

1. אם אפשר לצאת במהירות מהמבנה (בתוך שניות) לשטח פתוח, עשו זאת במהירות (בעיקר מי ששוהים במבנה חד-קומתי או בקומת קרקע).
2. אם לא ניתן לצאת מהמבנה במהירות היכנסו למרחב המוגן (ממ"ד). יש להשאיר את דלת הממ"ד פתוחה.
3. אם לא ניתן לצאת מהמבנה במהירות ואין מרחב מוגן קרוב, צאו אל חדר המדרגות ואם אפשר, המשיכו לרדת לעבר היציאה מהבניין.
4. אם אינכם יכולים לפעול כך, תפסו מחסה מתחת לרהיט כבד, הכנסו מתחת למשקוף, לשולחן או מחסה קשיח אחר או שבו על הרצפה בצמוד לקיר פנימי.
5. התרחקו מחפצים. 
6. בגמר הרעידה צאו החוצה במהירות.
7. הנחיות נוספות: 
   1. לפני עזיבת המבנה יש לנתק את המפסקים הראשיים של הגז ושל החשמל.
   2. בדרככם למקום הבטוח התרחקו מקירות הבית החיצוניים, מהחלונות וממדפים.
   3. אין להשתמש במעלית בזמן רעידת אדמה ולאחריה. אתם עלולים להיתקע בתוכה.
   4. אנשים שיושבים בכיסא גלגלים – לאחר שהגעתם למקום בטוח, נעלו את הכיסא והגנו על ראשכם.

אם הנכם נמצאים מחוץ למבנה

1. התרחקו ממבנים, צאו לשטח פתוח.
2. התרחקו מקווי מתח, אנטנות, גשרים וגורמי סיכון נוספים.
3. השוהים בקרבת חוף הים:
   1. יש להתרחק מחוף הים קילומטר אחד לפחות.
   2. אם לא ניתן לעזוב את אזור החוף, עלו לקומה רביעית ומעלה של בניין קרוב, מחשש שיגיע צונאמי ויציף את החוף. 
   3. אין לשוב לחוף במשך 12 שעות אחרי רעידת האדמה. נסיגת ים (שפל) חזקה ופתאומית היא סימן לצונאמי מתקרב
4. אם הנכם נמצאים בשעת נהיגה:
   1. אם הנכם על כביש - עצרו מיד בצד הדרך
   2. אם הנכם נמצאים על גשר או מתחתיו - המשיכו לנסוע עד שתצאו מאזור הסכנה ורק אז לעצור.
   3. אל תצאו מהמכונית.

לאחר רעידת האדמה

בדרך כלל רעידת האדמה גוררת אחריה רעידות נוספות (אפטר שוק). לכן חשוב לנסות לשפר את המחסה שתפסתם, להיזהר מסכנות שנוצרו בעת הרעידה כמו חוטי חשמל חשופים, בורות וכו'. מומלץ לנקוט בפעולות הבאות:

1. נתקו חשמל וגז וכבו תנורים דולקים.
2. קחו אתכם את תיק החירום המשפחתי.
3. צאו מהמבנה והקפידו לשהות בשטח פתוח הרחק מבניינים ומכבלי חשמל קרועים.
4. דווחו לכוחות ההצלה על נפגעים, נעדרים ולכודים.
5. האזינו לתקשורת כדי לקבל מידע והנחיות.
6. הישמעו להוראות שירותי ההצלה.
7. אל תעמיסו את רשת הטלפונים בשיחות לא חיוניות.
8. לכודים תחת הריסות – אם יש בסביבה הקרובה אנשים הלכודים תחת הריסות, נסו לחלץ אותם והשתמשו באמצעים כמו מגב של מכונית, ג'ק או מוט ברזל תוך הפעלת שיקול דעת. הגישו עזרה ראשונה אם אפשר.
9. רעידות משנה (אפטר שוק) – היו מוכנים לרעידות נוספות שמופיעות דקות או ימים לאחר הרעידה הראשונה ועלולות למוטט מבנים שנחלשו. אל תיכנסו למבנים שניזוקו, אלא למטרה של הצלת חיים.

הערכות לתרחיש עלטה

תרחיש עלטה מתייחס לאפשרות של פגיעות קשות בתשתיות, השבתת מערכת החשמל בארץ לשעות ארוכות שיצרו "עלטה ארצית" ואילוץ לשהות פרקי זמן ממושכים במרחבים המוגנים.

מוכנות העורף היא קריטית. הכינו את המרחב המוגן והיערכו להפסקת חשמל ממושכת:

• מזון יבש ושימורים מים לשתייה 3 ליטר ליום לכל אחד מבני הבית
• תאורת חירום
• ודאו שיש גנרטור
• סוללות גיבוי
• מטענים ניידים
• רדיו המופעל על סוללות
• ערכת עזרה ראשונה
• עותקים ממסמכים חשובים
• ציוד לפי מאפייני משפחה (היעזרו ברשימת הציוד כאן >  )

דגשים חשובים

• אין להשתמש במעלית עד לחידוש אספקת החשמל הסדירה, מכיוון שצפויים שיבושים בפעילות המעליות והן עלולות להפסיק לפעול בפתאומיות
• כחלק מתרחיש העלטה תיתכן נפילה של התקשורת הסלולארית לפרקי זמן ממושכים. מכאן החשיבות להצטייד ברדיו המופעל על סוללות. התרעה ברדיו תתבצע באמצעות פריצה של פיקוד העורף לשידור.
• ברגע חידוש אספקת החשמל יש לנצל את הזמן להיערכות מחודשת. הטעינו מחדש את הטלפונים הניידים, סוללות גיבוי, תאורת חירום ועוד.

הערכות להתפרצות מגפה

פנדמיה, אפידמיה ואנדמיה הם שלושה מונחים המתארים מצבים שונים של מגפה.

פנדמיה

היא מצב בו מחלה מדבקת המתרחבת באופן אקספוננציאלי – קצב הגדילה של המחלה גדל באופן משמעותי ובכל יום ישנם מקרים חדשים. מעבר למהירות ההתפשטות של המחלה, פנדמיה גם נוטה להתפשט על פני שטח רחב מאוד – מדינות ואף יבשות. מגפת הקורונה במצבה הנוכחי נחשבת לפנדמיה.

אפידמיה

מתבטאת בעלייה מהירה ובלתי צפויה של מקרים בקרב אוכלוסייה הנמצאת באזור גיאוגרפי מסוים. חצבת ופוליו הן דוגמות לאפידמיה, מצד שני מגפה אפידמית אינה בהכרח מחלה מדבקת והיא יכולה להתבטא גם בהתנהגות הקשורה לבריאות, ולכן מקרים כמו השמנה ועישון נחשבים כיום גם הם תחת קטגוריה זו.

אנדמיה

היא התפרצות של מחלה קיימת באופן עקבי ומוגבל לאזור מסוים. התפשטות המחלה ושיעורי המחלה ניתנים לחיזוי פעמים רבות. שפעת היא דוגמה לאנדמיה.

בכל חשד להתפרצות מחלה, תפורסם הודעה לתושבים מאת דוברות המועצה ומחלקת הבריאות במועצה שעיקרה:

• הנחיות לשמירה על הגיינה מירבית (מסיכות, שטיפת ידיים, מניעת מגע).
• הנחיות בדבר בידוד החולים במחלה כך שלא ידביקו נוספים.
• עדכון על סגירת מוסדות חינוך (בית ספר או גנים) – בהתאם למספר הנדבקים ולאחר אישורים ממשרד החינוך והבריאות.
• מומלץ להתחסן גם בחיסוני מניעה.

הערכות לתרחיש ירי טילים

בעת קבלת התרעה על ירי רקטות וטילים, היכנסו למרחב מוגן בהתאם לזמן ההתגוננות העומד לרשותכם ושהו בו 10 דקות, בהתאם להנחיות הבאות:

אם אתם שוהים במבנה

היכנסו למרחב מוגן בהתאם ליכולת להגיע אליו בזמן ההתגוננות העומד לרשותכם ולמיגון הקיים בסביבתכם, לפי סדר העדיפויות הבא:

1. ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי), או מקלט - סגרו את הדלת על ידי סיבוב הידית בזווית של 90 מעלות וודאו שחלון הפלדה החיצוני וחלון הזכוכית הפנימי סגורים.
2. חדר מדרגות פנימי - ללא חלונות, פתחים וקירות חיצוניים. שבו על מדרגות ולא בחלל הקומה. בבניין מעל שלוש קומות - יש לשהות בגרם מדרגות שיש מעליו שתי קומות לפחות. בבניין  בן שלוש קומות - יש לשהות בקומה האמצעית. אין להשתמש במעלית.
3. חדר פנימי - עם כמה שפחות קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. שבו בפינה פנימית, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת. מטבח, מקלחת או שירותים אינם יכולים לשמש כחדר פנימי.

אם אתם שוהים בחוץ

• בשטח בנוי - היכנסו למקלט או לחדר מדרגות במבנה קרוב. אין לשהות ברחבת הכניסה.
• בשטח פתוח - שכבו על הקרקע והגנו על הראש באמצעות הידיים. בעת פגיעת רקטה בקרקע, הדף הפיצוץ מסכן את העומדים או היושבים בפגיעה של רסיסים.

אם אתם ברכב

• עצרו בצד הדרך, צאו מהרכב והיכנסו למקלט או לחדר מדרגות במבנה קרוב.
• אם לא ניתן להגיע למבנה בפרק הזמן העומד לרשותכם - צאו והתרחקו מהרכב מעבר לשולי הדרך או למעקה הבטיחות, שכבו על הקרקע והגנו על הראש באמצעות הידיים.
• רק אם לא ניתן לצאת מהרכב, עצרו בצד הדרך, פתחו את החלונות והתכופפו מתחת לקו החלונות.

בנסיעה באוטובוס

• בנסיעת אוטובוס בהסעות תלמידים - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות, ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
• בנסיעת אוטובוס בתוך היישוב - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות כדי שהנוסעים יירדו וייכנסו למבנה קרוב. אם לא ניתן להגיע למבנה בזמן העומד לרשותכם, התכופפו מתחת לקו החלונות והגנו על הראש באמצעות הידיים.

דגשים חשובים

• הישארו במרחב המוגן 10 דקות כדי להתגונן ממטח רקטות ומשברי יירוט.
• אין להתקהל באזור אירוע. ההתקהלות מסוכנת עקב חשש לירי נוסף.
• אין להשתמש במעלית. אם המרחב המוגן הינו המקלט המשותף או קומה אחרת בחדר המדרגות - יש לוודא כי ניתן להגיע אליהם באמצעות המדרגות בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו.
• אם אתם שוהים במבנה בבנייה קלה ללא גישה למרחב מוגן בזמן ההתגוננות העומד לרשותכם - יש לצאת מהמבנה, לשכב על הרצפה ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
• אם זיהיתם חפצים חשודים: התרחקו מהמקום, הרחיקו אנשים אחרים ודווחו בהקדם למשטרת ישראל במוקד 100 או דרך: 
  רס"ב צ'רלי ביטון

  מש"ק משטרה

  08-6582050

  052-4260100

  [email protected]

  ניידים נוספים: 050-6273033 , 057-7490071
  
  
  אורי לב

  קב"ט

  052-3666102

  052-3665928

  [email protected]
  
  או לרבש"ץ היישוב שלכם - מספרי טלפון בקישור >
• להתעדכן בהודעות המופצות על ידי פיקוד העורף בפלטפורמות הרשמיות, הנחיות המועצה האזורית ובאמצעי התקשורת.

חזרה לתוכן העניינים > 

הערכות לתרחיש מזג אוויר קיצוני

הנחיות התנהגות בעת מזג אויר סוער (גל קור וטמפרטורות נמוכות):

הקפידו על הנחיות כבאות והצלה לישראל לחימום בטוח וסייעו לנו לשמור על החיים:

• ודאו שאמצעי החימום פועלים בבטחה, הרחיקו אותם מחומרים דליקים (כגון: וילונות, שמיכות, שטיחים או כל חומר דליק אחר) וכבו אותם כאשר יוצאים מהחדר. אנו ממליצים להשתמש באמצעי חימום בטוחים כמו רדיאטורים או מזגנים ולא בתנורים מקריני חום.
• זכרו, גם ללא מגע, קרינת החום של מכשירי החימום עלולה לגרום לשריפה.
• התקינו גלאי עשן המתריע על שריפה עוד בתחילתה ומאפשר הימלטות מהירה.
• דאגו לחימום בסביבת קשישים וילדים.
• התרחקו מקווי מתח שנותקו ועצים שקרסו.
• אל תיכנסו לאזורים מוצפים. בזמן אירועי גשם משמעותיים, אין לרדת למקום תת-קרקעי דוגמת חניון תת קרקעי, מרתף או מקלט.

אירועי סייבר

מהו איום הסייבר?

ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה לצד התלות הגוברת בה, הביאה בשנים האחרונות לאיום חדש, המשפיע על כל תחומי החיים - איום הסייבר. כיום, אמצעים רבים נשלטים ונתמכים על ידי מערכות מידע, למשל מערכות המים והחשמל, הטלפונים הסלולריים ואמצעי התחבורה המשמשים אותנו (דוגמת רמזורים, מכוניות חכמות ותעופה). עובדה זו מציבה אתגר טכנולוגי חדש בפני מדינת ישראל, בדומה לכל מדינות העולם. מרחב הסייבר חשוף לטווח ומגוון איומים ההולכים ומתעצמים. איומים אלו עלולים להוביל הן לפגיעה בתוך מרחב הסייבר עצמו (למשל במידע, באתר, באפליקציות או בתפקוד של ארגון או רשות אזורית), והן דרך תקיפות ממרחב הסייבר הווירטואלי, שיוצרות פגיעה בעולם הפיזי (למשל פגיעה בתשתית או באספקה של שירותים).

מאחורי מתקפות הסייבר עומדים מגוון גורמים עוינים: מדינות וגורמים הנתמכים על ידיהן, ארגוני טרור, קבוצות פשיעה, אקטיביסטים ויחידים. המוטיבציות והמניעים של התוקפים מגוונים, לרבות פגיעה בביטחון לאומי, ריגול וטרור, פשיעה, גניבת מידע, תחרות עסקית, גרימת נזק, השפעה ותודעה, ומטרות פרטיות שונות.

הגנת סייבר קריטית לכל פעולה, שירות ותהליך בחיי היום יום של כל אחת ואחד, מרמת האזרח הבודד ועד לתשתיות קריטיות של המדינה. כיום ננקטים אמצעי הגנה רבים נגד מתקפות סייבר, בשל הסיכונים לביטחון הלאומי ולסדר החברתי, חשש מכשל מערכתי של שירותים חיוניים, סכנת חיים לאזרחים ותרחישים מאקרו-כלכליים.

כדאי שנהיה מודעים לאיומים הקיימים. אין לנו יכולת השפעה וטיפול על אלו שברמה הארצית אך מצד שני, קיימים איומי סייבר שמכוונים אל הפרט ואל ארגונים בהם אנחנו נמצאים, ועלולים להשפיע עלינו באופן אישי ומיידי. האיומים הם בעיקר גניבת פרטים כמו סיסמאות לשירותים שונים ואף רמאויות שכרוכות בהפסדים כספיים לא מבוטלים (מערך הסייבר הלאומי פרסם במאי 2024 כי העלות הכלכלית של מתקפות הסייבר הן 12 מיליארד ש"ח בשנה!)
את מאפייני האיומים הללו אנחנו יכולים ללמוד ובזכות ידע מוקדם והכרות עם הסיכונים להתמודד איתם בהצלחה ולא ליפול בפחים שמטמינים לנו. חשוב לדעת, כי האיומים והאירועים משתנים מזמן לזמן ובתדירות גבוהה, לכן אין טעם לפרט את כולם, אלא להכיר את המאפיינים שלהם להקפיד על מספר כללים פשוטים אותם חשוב לשנן ולזכור.

האיומים שחשוב לנו להכיר נחלקים לסוגים שונים ובהם:

• השחתות אתרי אינטרנט (מתייחס בעיקר לבעלי אתרים, ובעיקר חנויות מקוונות.
• פריצה לפרופילים ברשתות חברתיות
• הודעות דיוג (פישינג) והתחזות
• מתקפת כופרה
• חטיפת חשבון וואטסאפ
• דליפת פרטי כרטיסי אשראי

על העברת הודעות בעניין איומי סייבר ברשתות חברתיות ובוואטסאפ

מפעם לפעם כולנו מקבלים אזהרות חמורות על תמונה ש"תמחק לנו את כל הטלפון" או איזה איום אחר, שחשוב להתגונן בפניו. ההודעות הללו רובן ככולן הן הודעות שוא, אינן אמיתיות ומיותר להעביר אותן וגם אם פה ושם יש הודעה שיש בה משהו מהאמת - כפי שהיא מנוסחת אינה מביאה כל תועלת.
הדעה,  שעדיף להעביר, כי "אם לא יועיל לא יזיק" - אינה נכונה. ריבוי ההודעות ושמועות השווא בהחלט עושים נזק ומבלבלים אל תתנו לזה יד!

על אירועי סייבר יש לדווח למערך הסייבר הלאומי 

החומר בפרק זה הוכן ונערך על ידי גילה טל, מנהלת השירותים הדיגיטליים.
לשאלות והתייעצות ניתן לפנות: 052-3665925 | [email protected] 

חזרה לתוכן העניינים >

תרחיש - חשש לחדירת מחבלים

בעת אירוע חדירת מחבלים, היכנסו מיד למרחב המוגן וסגרו היטב את הדלת, בהתאם להנחיות הבאות:

במבנה

• סגרו ונעלו את כל הדלתות והחלונות. בלילה - כבו את האורות.
• היכנסו מיד למרחב המוגן, סגרו את דלת המרחב המוגן היטב והימנעו משהייה בקו ישיר של הדלת או החלון.
• אם מתקבלת התרעה על ירי רקטות וטילים בעת חדירת המחבלים - אין לצאת למרחב מוגן הנמצא מחוץ לבית, לרבות חדר המדרגות.
• אין לצאת מהמרחב המוגן עד לקבלת הודעה רשמית מכוחות הביטחון.

בחוץ

• היכנסו מיד למבנה סגרו ונעלו מיד את החלונות והדלתות. בלילה – כבו את האורות.
• היכנסו מיד למרחב המוגן, סגרו את דלת המרחב המוגן היטב והימנעו משהייה בקו ישיר של הדלת או החלון.
• אין לצאת מהמרחב המוגן עד לקבלת הודעה רשמית מכוחות הביטחון.
• אם לא ניתן להיכנס למבנה, יש למצוא את המקום הכי מוגן בסביבה.

ברכב

• יש להמשיך בנסיעה עד להגעה למקום בטוח. בנסיעה באוטובוס בנסיעת אוטובוס בהסעות תלמידים - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות, ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
• בנסיעת אוטובוס בתוך היישוב - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות כדי שהנוסעים יירדו וייכנסו למבנה קרוב. אם לא ניתן להגיע למבנה בזמן העומד לרשותכם, התכופפו מתחת לקו החלונות והגנו על הראש באמצעות הידיים.

האתגרים העומדים בפנינו

ידועים לכולנו,

ויש בכוחנו להתמודד עימם!

המועצה האזורית, יקל"ר ערבה תיכונה וגורמי הביטחון ערוכים לסייע בשעת חירום.
עם זאת, היערכות מוקדמת שלכם ושל בני ביתכם
ופעילות נכונה במצב חירום, התנדבות, סיוע וערבות הדדית
הן המפתח ליכולת עמידה איתנה של כולנו לאורך זמן!

חזרה לתוכן העניינים >